אישה הגישה תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, כנגד בעלה לשעבר. בתביעתה טענה כי הגרוש טען כנגדה בשלוש פעמים שונות דברים המגיעים לכדי לשון הרע, ודרשה פיצויים עקב הדברים שנאמרו בפומבי במטרה להשפילה ולבזותה.


השופט אשר בחן את הדברים לא מצא עילה לגבי שניים מהפרסומים הנטענים, אולם קיבל את התביעה בנוגע לפרסום השלישי. במקרה זה, הבעל לשעבר שלח דואר אלקטרוני אל מחלקת הרווחה, מנכ"ל היישוב שבו מתגוררת האישה עם שני ילדיהם וכן אל סגן ראש היישוב - שניהם ממונים ישירות על עבודתה של האישה. במסגרת זו האשים את גרושתו כי היא מזניחה את הילדים, ומשאירה אותם לבדם בבית וללא מזון.


הגרוש טען כי מדובר באמת, ולכן חלה עליו חובה לפרסם את הדברים, אולם השופט דחה את טענתו, מאחר שכלל לא הוכח כי האם מזניחה את ילדיה. כמו כן דחה השופט את טענתו של הגבר כי פעל בתום לב. נקבע כי מדובר בלשון הרע, ולכן על הבעל לשעבר לשלם לגרושתו פיצויים בסכום של 17 אלף שקלים, ונוסף על כך לשלם את הוצאות המשפט בסכום של 8,000 שקלים.


מדוע הגרוש החליט לשלוח את הדואר האלקטרוני שבו הוא מאשים את אשתו לשעבר בהזנחה?


שני ילדיהם של בני הזוג לשעבר מתגוררים הן אצל אמם והן אצל אביהם, על פי ההסדר שנקבע במסגרת הגירושין. לאחר הפרידה התעורר סכסוך בין הצדדים בנוגע לטיפול בילדים, וגורמי הרווחה נדרשו להתערב. באותו הזמן שלח האב את האימייל המדובר, ובו כתב בין היתר כי אינו יודע אם האישה דיווחה על דיבורים אובדניים של בנם הבכור.


עוד טען במסגרת המכתב כי באופן שגרתי, האם משאירה את שני הילדים לבד בבית מבלי שישגיחו עליהם וללא מזון, וטען כי הילדים סיפרו לו שהם משגיחים על עצמם כשהיא לא נמצאת. הם אף ישנים לפעמים במסדרונות של העירייה כאשר האם עובדת שם, כך טען במכתבו.
מדובר בהוצאת דיבה ברורה וחד משמעית, הבהיר השופט, כאשר אף עורך דינו של האב מאשר זאת. מכתב שבו נטען כי אם מזניחה את ילדיה ואינה דואגת להם כראוי, מציג אותה באור שלילי, ולכן מדובר בלשון הרע.


האם הדברים שפורסמו הם אמת ולכן אינם מהווים לשון הרע?


להגנתו טען האב כי פרסם את הדברים מתוך חובה מוסרית מאחר שמדובר באמת לאמיתה, וכמו כן פרסם את הדברים בתום לב. הוא הבהיר כי העביר את תלונותיו לגבי תפקודה של אשתו לשעבר לממונים עליה ולמי שמוסמך לבחון תלונות עליה.


מנגד דחתה האישה מכל וכל את טענותיו של הגרוש כי היא מזניחה את הילדים, והבהירה כי לא חלה עליו כל חובה להלבין את פניה, והוא עשה זאת רק במטרה לפגוע בה בפני הממונים עליה.


לגבי טענת הגבר כי מדובר באמת, השופט דחה את טענתו, מאחר שלא הוצגה כל ראיה לכך שמדובר באמת, מלבד עדותו של האב עצמו אשר נתפסה על ידי השופט כלא אמינה. לטעמו של השופט, ההאשמות החמורות שבהן מאשים הגבר את אשתו לשעבר נובעות מכעסו כלפיה אך אין להן אחיזה במציאות.


האם הגבר פעל בתום לב והרגיש שחלה עליו חובה מוסרית לפרסם את הדברים?


על פי החוק, אם מי שפרסם את דברי לשון הרע פעל בתום לב ובאופן שהטיל עליו חובה מוסרית או חוקית לפרסם את הדברים, כאשר הפרסום התבצע לצורך הגנה על אינטרס אישי - הוא יזכה להגנה מפני דרישת פיצויים בשל לשון הרע.


במקרה זה, השופט לא קיבל את טענת תום הלב של הגבר, אשר טען כי שלח את הדברים אל סגן ראש היישוב ומנכ"ל היישוב כממונים על האישה וכאחראים על גורמי הרווחה שלא טיפלו כראוי בתלונותיו.

 

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע


האישה טענה לעומתו כי הם כלל אינם קשורים למחלקת הרווחה ביישוב, אלא מדובר במעסיקיה הישירים. את טענתה זו הוכיחה באמצעות ראיות שסיפקה, וזאת בניגוד לטענתו של הגבר אשר לא הוכחה. כמו כן הגבר לא סיפק כל הסבר לגבי החובה המוסרית שחש בהעלאת טענותיו כלפי מעסיקה של גרושתו, במקום לברר מולה ומול הגורמים הרלוונטיים את הדברים.


לקביעתו של השופט, הגרוש שיתף את מעסיקיה של האישה בתובנותיו שאינן מבוססות כלל וכלל בכל הנוגע לטיפול בילדיה, ולא מתוך דאגה אלא מתוך מטרה להשפילה ולבזותה. לנוכח זאת, התביעה התקבלה, והאישה תזכה לקבל פיצויים בסכום של 17 אלף שקלים.

 

תלה"מ 56328-06-18