לאחרונה, דן בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בתביעת הנגד שהגישו האחות ובעלה כנגד ההורים ובנם. במסגרת תביעה זו, הם דרשו לקבל פיצוי בסך מיליון שקלים מההורים והבן בגין הכסף שהשקיעו בבניית מבנה בתוך המשק ובו הם מתגוררים כבר שמונה שנים, ובגין עוגמת הנפש שנגרמה להם ולילדים שלהם בגלל סילוקם מהבית.


בסוף שנת 2017, דרש לראשונה האח מאחותו וגיסו לפנות את המשק ואת ביתם, ואף תבע את סילוקם מהמשק המשפחתי.


למה העברת הזכויות במשק עדיין לא הסתיימה?


האב והאם היו בעלי הזכויות במשק באופן רשמי לפי מרשמי המוסדות המיישבים. בשנת 2011 ההורים בנו יחידת דיור במשק, שבה מתגורר בנם. באותה שנה האחות ובעלה בנו גם הם יחידת דיור במשק, אשר נבנתה ללא היתר. נכון להיום, גם ההורים מתגוררים במשק ביחידת דיור שלישית.


בשנת 2015 העבירו ההורים באופן רשמי את הזכויות על המשק לבנם. עסקה זו דווחה לרשויות המס וקיימת הסכמה בין ההורים והבן כי הזכויות על המשק הועברו אליו במלואן.


לפי דבריו של הבן, העברת הזכויות לא תמה מכיוון שהמוסדות המייסדים מסרבים לאשרה, והסיבה העיקרית לכך היא בניית הבית של אחותו וגיסו, שנבנה ללא קבלת היתר מרשויות התכנון ומהמוסדות המיישבים.


האם רשאי הבן לסלק מהבית את האחות והגיס לאלתר?


הבן וההורים טענו כי הנתבעים עברו למשק לפני מספר שנים, ובנו את דירתם ללא אישור של המוסדות והרשויות. כאשר דרשו מהם להתפנות מהמשק, הם לא הסכימו לעשות זאת והתנהגו אליהם בצורה לא נאותה.


עוד אמר הבן כי הוא רשאי לסלק את הנתבעים מביתם בכל עת ללא דרישת פיצוי מכיוון שלטענתו הם לא קיבלו אישור מההורים לבניית הבית והשתלטו על השטח בכוח וללא היתר. הוא חיזק את דבריו וטען כי לא קיימת הוכחה להשקעת כספים לבניית הבית מצד האחות והגיס, ולא רק שלא נגרם להם הפסד כלכלי - הם אף יצאו עם חסכון כספי בשל מגוריהם בנכס, וזאת מכיוון שלא נדרשו לשלם דמי שכירות עליו, דבר שהיה מתרחש בכל בית דיור אחר.


האחות ובעלה טענו שהאח אינו מוסמך לפנותם


הנתבעים, מצדם, טענו כי האח לא רשאי לפנות אותם מהמשק מכיוון שבניית הבית נעשתה לפני העברת הזכויות לידיו, ולכן רק ההורים רשאים לפנותם. האחות והגיס הצהירו כי בנו את ביתם באישור ההורים ואף לבקשתם. בהתאם לכך, זכות המגורים בבית שייכת להם, והאח אינו בר הסמכה לפנותם.


עוד נטען מצדם שיש להשאירם בביתם ולא לסלקם. אם בית המשפט יחליט בכל זאת לפנותם, הם דורשים פיצוי בגין ההשקעות בנכס ובגין השבחתו. כמו כן, ברצונם לקבל פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה להם בעקבות הודעת הפינוי.


האם הנכס נבנה בהיתר או בכוח הזרוע?


לאחר שמיעת טענות הצדדים, פירט השופט את מסקנותיו: מתוך תצהירי העדות שערכו ההורים עולה ספק בתשובות האב ובהבנתו את הסיטואציה. לכן, בחר השופט שלא להתייחס לתצהירים אלו ודחה את טענת ההורים שלפיה הבית נבנה תוך שימוש בכוח מצד הנתבעים, וקבע כי הנכס במשק נבנה באישור ההורים.


השופט המשיך וקבע כי פערי הגרסאות בין הצדדים אינם מהותיים, ואין חשיבות לכך שהנתבעים הקימו את ביתם לפי בקשת ההורים או שמא ההורים סייעו להם בשל מצוקה כלכלית שאליה נקלעו. כך או כך, אין עוררין כי הבית נבנה במימון האחות והגיס, וההורים ידעו על כך ונתנו את הסכמתם. בחלוף השנים ועם ההתדרדרות במערכת היחסים בין הצדדים, נדרשו הנתבעים להתפנות מהמשק.


האחות והגיס טענו כי לא קיימת יריבות בין הצדדים. הם התבססו בטענתם זו על "זכות אדם שלישי", שאומרת שבמקרה שבעל הנכס אינו חלק מההליכים באופן ישיר במשפט, יוכל הצד הנוסף לתבוע בשמם, אך מכיוון שלא הועברו כל הזכויות על המשק לידי הבן באופן רשמי, אין הוא רשאי לתבוע.


השופט החליט כי אין חשיבות לטענה זו של הנתבעים. במשפט זה, ההורים לוקחים חלק פעיל ממערך התביעה ומכיוון שהעברת הנכס לבנם לא הושלמה לחלוטין, הם עדיין נחשבים לבעלי הבית. הם, כאמור, תומכים בטענת בנם.


מתוך הממצאים הקיימים, קבע השופט כי ההורים רשאים לדרוש את פינוי האחות והגיס מהמשק, ובעצם כך, גם הבן רשאי לכך


הראיות מצביעות על כך שמרגע העברת הזכויות לבן, הוא התנגד למגורי אחותו וגיסו במשק, ואף דרש לפנותם מהשטח. לכן, לא מתקבל שהוא העניק רשות מלכתחילה לנתבעים לגור בבית. השופט דחה את בקשת האחות והגיס לקבלת פיצוי בגין עוגמת נפש בגלל חוסר ראיות לטענה זו.


עוד דרשו הנתבעים פיצוי בסך 400 אלף שקלים בגין השקעתם הכלכלית בבניית הנכס. לא התקבלה שום הוכחה לכך שעלות הבנייה הגיעה לסכום הנדרש. הראיות היחידות לתשלומים שנעשו הן: נספח מהבנק על קבלת הלוואה בסך של 160 אלף שקלים לצורך בניית הנכס. נוסף על כך, הוכחה על הלוואה שלקח הגיס ממעסיקו על סך של 35 אלף שקלים.

 

יש לך שאלה? 

פורום דיני מושבים וקיבוצים | בן ממשיך

 

לאחר בירור המסקנות, בחינת הראיות ושמיעת כל הצדדים המעורבים, פסק השופט כי האחות והגיס מחויבים לפנות את הנכס ולסלק ידם מהמשק. בזמן הפינוי, יוענק לנתבעים פיצוי על סך 195 אלף שקלים בגין הוצאות על ידי ההורים והבן.

 

תלה"מ 57445-04-18