האם קיים קשר סיבתי בין בעיות גב שמהן סובל חייל משוחרר, אשר החלו בזמן שירותו הצבאי, לבין התנאים שבהם שירת בצבא? זו השאלה העיקרית שעמדה להכרעת בית משפט השלום בתל אביב יפו, אשר דן בערעורו של הנפגע כנגד החלטת משרד הביטחון לדחות את תביעתו להכרה בו כנכה צה"ל.


במסגרת הערעור שהגיש, טען החייל אשר התגייס לפני עשר שנים בפרופיל 97 והשתחרר שלוש שנים לאחר מכן עם פרופיל 45, כי כאבי הגב אשר מהם הוא סובל עד עצם היום הזה, נגרמו בעקבות תנאי שירותו, שכללו נשיאת משקל רב וכן נסיעות חוזרות ונשנות ברכבי שטח.


מנגד טען קצין התגמולים כי לא מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש לצורך הכרה בנכות בין תנאי השירות לבין בעיות הגב. הוא ביסס את טענתו על חוות דעת רפואית של מומחה רפואי אשר בדק את הנפגע וקבע כי הפעילות הפיזית שהייתה כרוכה בשירותו הצבאי אינה גורמת לנזק קבוע.


החייל החל לסבול מכאבים מגבו ומפריצת דיסק רק במהלך השירות הצבאי ולא לפני כן


הצעיר הציג בפני בית המשפט חוות דעת נגדית אשר קבעה כי ישנו קשר סיבתי בין הפגיעות לבין השירות הצבאי. בחינת שתי חוות הדעת הביאה את השופטת למסקנה כי אף הרופא מטעם קצין התגמולים אינו שולל את האפשרות לקיומו של קשר שכזה, אלא רק את הטענה כי נגרמו נזקים קבועים בגבו של המערער.


סקירת התיק הרפואי שלו במשך השנים הובילה להחלטה כי מדובר בנזק קבוע, ולכן ומאחר שמתקיים הקשר הסיבתי הנדרש, קיבלה השופטת את הערעור. לאור תוצאות המשפט, חויב קצין התגמולים בהוצאות המשפט של החייל בסכום של עשרת אלפים שקלים.


חמישה חודשים לאחר הגיוס, החל החייל לסבול מכאבים בגבו


החייל המשוחרר, היום לקראת סוף שנות ה-20 לחייו, התגייס לצה"ל בשנת 2009 ועבר טירונות ואימונים כלוחם. במסגרת האימונים רץ בעודו נושא משקל כבד, וכחמישה חודשים אחרי שהתגייס החל להתלונן כי הוא סובל מכאבים בגב התחתון. הוא קיבל פטור מנשיאת משקל רב ומריצה. למרות הכאבים, טען כי המשיך באימונים המפרכים.


כשנה לאחר הגיוס, במסגרת פעילות מבצעית הוא נתקף כאבים כה עזים, עד שפונה באלונקה ומשם לבית חולים, שם אובחן עם פריצת דיסק. הפרופיל שלו ירד ל-72 והוא עבר לתפקיד אחר, אולם גם במסגרת תפקידו החדש נאלץ לעמוד במשך פרקי זמן ארוכים ולנסוע שעות ממושכות ברכבי שטח.


מצבו הרפואי הלך והחמיר, כך לטענתו, והפרופיל שלו ירד ל-45. גם אחרי שהשתחרר משירות החובה, העיד בבית המשפט, המשיך לסבול מכאבים המקרינים לרגליים ומונעים ממנו לתפקד כשאר בני גילו. למרות זאת, הוא לא פנה לרופאים ואין כל תיעוד רפואי שיכול להצביע על כך. עובדה זו הוא הסביר בכך שהוא מתרגל בעצמו תרגילי פיזיותרפיה שונים לחיזוק הגב לאחר שקיבל הדרכה עוד במסגרת הצבא.


מדוע קצין התגמולים דחה את תביעתו של החייל המשוחרר?


בעוד המערער ביקש להוכיח את טענותיו באמצעות חוות דעת רפואית אשר לפיה הנזק בגבו נגרם עקב תנאי השירות, שכללו נסיעות ברכבי שטח והרמת משקל משמעותי, קצין התגמולים טען כי לא קיים קשר סיבתי בין תנאי השירות לנזקים בגבו.


את טענתו גיבה בחוות דעת רפואית נגדית, אשר הבהירה כי פעילות פיזית מהסוג שביצע החייל במסגרת שירותו אינה גורמת לנזקים קבועים, ואילו הנזקים הקיימים בגופו הם למעשה ביטוי של תהליכים ניווניים רגילים.


האם תנאי השירות גרמו לפריצת הדיסק?


למעשה, לא הייתה מחלוקת על תנאי שירותו הצבאי של החייל, אלא רק על קיומו של הקשר הסיבתי בין אותם תנאי שירות לבין הכאבים שמהם הוא סובל. שתי חוות הדעת הרפואיות הוצגו בפני בית המשפט, והשופטת בחנה אותן בקפידה.


ההבדל העיקרי בין חוות הדעת היה ההתייחסות אל הפעילות הגופנית המאומצת שבה עסק החייל בזמן שירותו, כאשר המומחה הרפואי מטעמו טען כי המאמץ היה מופרז עבורו, ואילו הרופא מטעמו של קצין התגמולים טען כי על פי הספרות הרפואית, אותה פעילות פיזית אינה גורמת לנזקים או לנכות.

 

יש לך שאלה?

פורום אגף שיקום | קצין תגמולים


עם זאת, גם הרופא מטעם קצין התגמולים לא שלל את האפשרות לכך שקיים קשר סיבתי בין תנאי השירות הקרבי לבין נזקים שנגרמים לעמוד השדרה, ואף לא שלל את האפשרות כי החייל סבל מכאבי גב במהלך שירותו ובעקבות תנאי השירות.


על כן החליטה השופטת לקבל את חוות הדעת הרפואית מטעמו של החייל, וקיבלה את הערעור. היא חייבה את קצין התגמולים להכיר בנכותו, וכן הטילה עליו לשלם את הוצאות המשפט בסכום של עשרת אלפים שקלים.


ע"נ 41179-07-13