בתביעה שנדונה לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה נבחן האם דייר בבית משותף חרג מהיתר הבנייה שניתן לו לצורך הוספת מרפסת בדירתו. בפסק הדין נבחנה השאלה האם השכן פגע ביכולתם של בני זוג המתגוררים מתחתיו להשתמש במרפסת שלהם. בית המשפט קבע כי השכן ביצע עבירות בנייה חמורות והפר את הוראות חוק התכנון והבנייה כאשר חרג מההיתר שניתן לו עבור המרפסת, ולכן ציווה עליו להרוס אותה באופן מידי.


לפי העובדות המופיעות בפסק הדין, הצדדים לסכסוך הם שכנים המתגוררים בבניין בן שלוש קומות בחיפה. דירתם של בני הזוג אשר הגישו את התביעה נמצאת מתחת לדירת שכנם. בשנת 2016 השכן החתים את בני הזוג על מסמך שלפיו הם מאשרים לו להשתמש בתשתיות של דירתם לצורך הקמת מרפסת מעל מרפסתם, תמורת תשלום של 15 אלף שקלים.


לאחר שבני הזוג הסכימו להקמת המרפסת, השכן פנה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה וביקש לאשר את ביצוע תוספת הבנייה בדירתו, ואילו הוועדה אישרה את בקשתו. כעבור מספר חודשים הדייר החל בביצוע העבודות לבניית המרפסת בדירתו אך חרג מהוראות ההיתר שניתן לו ובנה מרפסת. המרפסת שנבנתה הייתה שונה מזו שאושרה לו בהיתר בכך שהוסיף עמוד תמיכה צדדי וקורות תמיכה מבטון.


בני הזוג טענו כי השכן חרג מהיתר הבנייה והוסיף למרפסת קורות בטון


בני הזוג טענו כי הדייר חרג מהיתר הבנייה שניתן לו ובנה מרפסת שכוללת קורות ועמוד תומך מבטון. לגרסתם, השכן אף יצק קורת בטון גדולה שחודרת לחלל מרפסתם ובנה את רצפת המרפסת שלו בגובה נמוך משמעותית מזה שאושר לו בהיתר, באופן שהפריע להם באופן ממשי להשתמש במרפסת שלהם.


כמו כן נטען על ידי בני הזוג כי העמודים והקורות שעליהם בנויה המרפסת צמצמו באופן משמעותי את שטח המרפסת שלהם ואת המרווח שנותר בינם לבין הקומה שמעליהם.


לדבריהם, תוספות הבנייה בדירת השכן נחשבות להפרת חובה חקוקה המאפשרת להם לקבל בצו הריסה כיוון שנעשו בניגוד להיתר ולחוק. בני הזוג הוסיפו כי השכן לא הצליח לשכנע את רשויות התכנון שהמרפסת בנויה לפי ההיתר ולכן אין לאפשר לו להותירה במקומה כפי שהיא.


השכן טען כי השינויים שיבצע במרפסת אינם מפריעים לשכנים


מנגד, השכן שביצע את עבודות הבנייה טען כי לא סביר לחייב אותו להרוס את המרפסת ואת האלמנטים התומכים שבנה, מאחר שצעד כזה נחשב לענישה בלתי מידתית כלפיו. לדבריו, בני הזוג מנסים להציג בפני בית המשפט תמונה שלפיה יחידת המרפסת כולה נבנתה בניגוד להוראות ההיתר אך לא כך הדבר, כיוון שגוף המרפסת נבנה בדיוק לפי הוראות ההיתר.


כמו כן נטען כי העמוד התומך במרפסת מתאים לתנאי ההיתר ואינו מפריע כלל לשימוש במרפסת של בני הזוג מכיוון שרוחבו הוא 60 סנטימטרים בלבד. לפיכך הוא לא יוצר כל הפרעה או חסימה לכיוון חזית הבניין והנוף עבור בני הזוג.


השינויים שביצע השכן במרפסת גרמו למטרד עבור בני הזוג


השופט ציין בראשית דבריו כי לבית המשפט נתונה הסמכות לחייב את הדייר בהריסת הבנייה הלא חוקית שביצע ובהשבת המצב לקדמותו. צוין כי צו הריסה יינתן במקרה שבו מתקיימת הפרת מתמשכת של זכות קניינית כמו זכותם של בני הזוג בדירתם, כאשר פיצוי כספי בלבד אינו מספק. כמו כן צוין כי בית המשפט מוסמך לתת צו הריסה גם במקרים שבהם מתבצעת הסגת גבול במקרקעין שנגרמה עקב בנייה בלתי חוקית, כפי שאירע במרפסתם של בני הזוג.


הובהר כי תוספות הבנייה שביצע השכן בבניין גרמו לפגיעה תכנונית משמעותית בדירת בני הזוג, וצוין כי בניית הקורות והעמוד שביצע ללא היתר נחשבת לפגיעה ברכוש המשותף שאף ניתן לראות בה עוולה של מטרד כלפי כל דיירי הבניין.


הדייר חויב להרוס את המרפסת לאלתר


השופט פסק כי השכן הפר חובה חקוקה בהתנהגותו בעת שביצע עבירות בנייה חמורות תוך חריגה מדרישות החוק ומההיתר שניתן לו. על כן, נדחתה בקשתו לצו עשה מצומצם שיאפשר לו לבצע שיפורים ותיקונים במרפסת ולהתאימה לדרישות המחוקק לאחר מעשה.

 

יש לך שאלה?

פורום ליקויי בניה | בדק בית | תביעות קבלנים


לפיכך, השופט החליט לתת צו שמחייב את השכן להשיב את המצב לקדמותו ולהרוס תוך 60 ימים את המרפסת שבנה ואת התשתית התומכת בה, כולל העמוד וקורות הבטון. נוסף על כך, הדייר חויב לשאת בתשלום שכר טרחת עורך הדין של בני הזוג בסך של 30 אלף שקלים ולשלם להם הוצאות משפט בסך של 10 אלף שקלים.


ת"א 37099-04-16

 


עודכן ב: 19/12/2019