חזקת הגיל הרך מעוגנת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וקובעת כי במקרה של אי הסכמה על משמורת קטין בין ההורים, בית המשפט לענייני משפחה יעניק לאם משמורת מלאה לגבי ילד עד לגיל שש, למעט בנסיבות שבהן מוצדק לסטות מהכלל ולקבוע הסדר שונה לגבי זמני השהות עם הקטין.


אילו נסיבות מצדיקות סטייה מחזקת הגיל הרך והענקת משמורת משותפת?


בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דן לאחרונה בתביעות משמורת הדדיות שהגישו בני זוג גרושים. לפי העובדות המופיעות בפסק הדין, האם עברה ניתוח להסרת גידול סרטני וטיפולי כימותרפיה שגרמו לה לפגיעה בקול וברגליים. מאז היא סובלת מנכות בשיעור של 100%, מתקיימת מקצבת נכות ומסתייעת בעובדת סיעוד לצורך טיפול בבנה ואילו האב משרת בצה"ל בשירות קבע.


בנם של בני הזוג לשעבר הוא בן שנתיים, נולד כפג ולוקה בעיכוב התפתחותי תנועתי וקוגניטיבי. לאחר ששוחרר מבית החולים בסמוך ללידתו, האב קיבל משמורת זמנית עליו לנוכח סירוב האם לשתף פעולה עם גורמי הרווחה בבית החולים ומאחר שבאותה התקופה היא לא נעזרה במטפלת.


האב טען כי האם מסתייעת בעובדת סיעוד לטיפול בבנם


האב טען כי הוא מסוגל לטפל בבנו בכוחות עצמו ואילו האם סובלת מנכות ומסתייעת בעובדת סיעוד לצורך הטיפול בקטין. לפיכך, הוא ביקש לקבוע משמורת משותפת על בנו ולהסדיר חלוקה שווה של זמני השהות עם הקטין עבורו ועבור גרושתו.


האם ביקשה מבית המשפט לקבל משמורת בלעדית ומלאה על בנה לנוכח חזקת הגיל הרך. היא טענה כי כאשר ניתנה לאב משמורת זמנית על בנם הוא ניסה להרחיק אותה מהילד והסתיר ממנה מידע בעניינו.


האם טענה כי עבודתו של האב מונעת ממנו לטפל בילד


לפי גרסת האם, הנכות שממנה היא סובלת לא פוגעת ביכולתה להעניק לבנה את כל צרכיו ולספק לו בית אוהב וחם. כמו כן נטען כי עבודתו של האב כאיש קבע אינה מאפשרת לו לטפל בבנם כראוי.


השופט בחן את התסקירים שערכה העובדת הסוציאלית מטעם בית המשפט ביחס לבני הזוג הגרושים, וציין כי לשני ההורים קיימת מסוגלות הורית תקינה וכי שניהם מעוניינים בטובתו של הקטין. עם זאת הובהר כי האם מתקשה להפריד בין הסכסוך עם בן זוגה לשעבר לבין תפקודה במסגרת ההורות המשותפת לבנה.


האם התנגדה לשתף פעולה עם גורמי הרווחה


כמו כן צוין כי האם התנגדה לשתף פעולה עם גורמי הרווחה ועם האב והביעה בתחילה התנגדות נחרצת לשילוב בנה במעון שיקומי לטיפול בהפרעות ההתפתחות, תוך דרישה עיקשת לקבל עליו משמורת בלעדית. השופט קבע כי עבודתו של האב לא פוגעת ביכולתו לטפל בבנו כראוי כיוון שהוא זוכה לתמיכה וסיוע ממשפחתו וביכולתו להתאים את היקף עבודתו כדי לטפל בילד.


התנהלות האם יכולה לפגוע בקטין באופן ממשי


כמו כן, השופט אימץ את חוות דעתה של העובדת הסוציאלית וקבע כי לנוכח הסירוב המתמשך של האם להכניס את בנה למעון שיקומי, הוא התרשם שהיא לא מסוגלת להפריד בין טובת בנה לבין הסכסוך המתמשך שלה עם האב באופן שיכול לפגוע בקטין באופן ממשי.


בהמשך, השופט הבהיר כי האם עשתה כל שביכולתה כדי להפריד בין האב לבין הקטין ואילו האב דווקא מעוניין בשיפור התקשורת עם גרושתו ואף התאמץ לצמצם את הסכסוך איתה כדי להיטיב עם בנם.


קביעת משמורת בלעדית לאם היא מנוגדת לטובת הילד


לפיכך נפסק כי קביעת משמורת בלעדית לאם יכולה לגרום לפגיעה בקשר של הקטין עם אביו ולעמוד בניגוד לטובתו. השופט ציין כי לנוכח מגבלותיו ההתפתחותיות של הקטין הוריו נדרשים לשתף פעולה כדי לסייע לו בהתמודדות עם הקשיים. השופט החליט כי לאב יש זכות לקשר משמעותי ואישי עם בנו למרות התנגדות האם לקשר ולנוכחות האב בחייו.


לאחר שבחן את התסקירים שהגישה העובדת הסוציאלית, השופט קבע כי בנסיבות המקרה קיימת הצדקה לסטות מחזקת הגיל הרך ולקבוע משמורת משותפת של שני ההורים על הקטין.


השופט קבע כי מצבו המורכב של הקטין וגילו הצעיר מחייבים קשר יציב עם שני ההורים. בסוגיית זמני השהות של הקטין נקבעה חלוקה שווה, אשר תמזער את המעברים של הילד מבית אחד לאחר, כך ששני ההורים יוכלו למצות את הקשר עם בנם באופן מיטבי.

 

יש לך שאלה?

פורום משמורת | הסדרי ראיה


נוסף על כך הוחלט כי לנוכח התקשורת הלקויה של ההורים הם ישתתפו בהליך של תיאום הורי, כדי למתן את הסכסוך ביניהם ובמטרה למנוע פגיעה בבנם הקטין ולדאוג לטובתו. כמו כן נפסק כי ההורים ישתפו ביניהם כל מידע משמעותי שנוגע לבנם כולל בדיקות, עניינים רפואיים וכל אירוע חריג ביחס אליו.


לא נפסקו הוצאות.


תלה"מ 28352-12-17


עודכן ב: 19/12/2019