לאחרונה נידונה בבית משפט השלום בירושלים תביעת נזיקין של אישה שטענה כי נפלה בעת שחצתה שטח הפרדה בנוי הנמצא בחזקת עיריית ירושלים. לאחר שנפלה, פונתה הנפגעת אל בית חולים שם נקבע כי שברה את ידה. היא עברה ניתוח ושוחררה לביתה עם גבס.


בכתב התביעה עלתה לדיון האחריות של כל צד בתאונה: האם עיריית ירושלים אחראית לתאונה שנגרמה עקב ליקויים בשטחים עירוניים שלא נועדו להולכי רגל מלכתחילה, או שמא האחריות היא על האישה שלא צעדה במקום שנועד להליכה? בנוסף עלתה השאלה מהי עוצמת הנזק שנגרם לאישה, אם ייקבע כי העירייה אכן אחראית לפגיעתה.


לאחר בדיקת הראיות וטענות הצדדים, השופט קבע כי עיריית ירושלים אכן אחראית לתאונה שאירעה להולכת הרגל. לפיכך גזר על העירייה תשלומי פיצויים לאישה בסך של כ-307 אלף שקלים.


ארובת ברזל שבלטה מהמדרכה גרמה לנפילת האישה


האישה הסבירה כי חצתה את הכביש ועמדה תוך כדי כך על שטח הפרדה בנוי. בזמן שעברה, נתקלה בארובת ברזל שבלטה מהמדרכה ונפלה. היא ציינה כי התאונה אירעה בשעת ערב מאוחרת אך תאורת הרחוב לא פעלה, כך שלא הייתה יכולה לראות את המפגע שבדרכה.


לא נעשה ניסיון מצד נציגי העירייה להוכיח שארובת הברזל אשר בלטה מהמדרכה הייתה בחזקת גורם אחר. אמנם הועלתה סברה כי הארובה שייכת לחברת הגיחון שבבעלות העירייה, אך לא הובאו ראיות המאששות זאת.


לטענת העירייה, לא היה צורך קונקרטי בקביעת הבעלות על המפגע, כיוון שהאזור שבו הוא נמצא לא היה מיועד להולכי רגל מלכתחילה כך שלא היה אמור להפריע לאיש. מעבר לכך, נציגי העירייה טענו כי לנפגעת לא נגרם נזק רב בעקבות התאונה ואף להיפך - הרי משכורתה עלתה בגלל התאונה.


שאלת האחריות - האם שטח הפרדה בנוי מיועד לתנועת הולכי רגל?


נציגי עיריית ירושלים אמנם לא הכחישו את התאונה כשלעצמה, אך טענו כי האישה צעדה באזור שאינו אמור לשמש הולכי רגל. שטח ההפרדה של הכביש כשמו כן הוא, מפריד את נתיבי הכביש, ולא אמור להיות מותאם למעבר אנושי, על כן אין להטיל את האחריות לתאונה על העירייה.


יתר על כן, על פי נציגי העירייה בסמוך לשטח ההפרדה האמור מצוי מעבר חצייה המאפשר הגעה מצדו האחד של הכביש אל צדו האחר. אם הנפגעת הייתה חוצה את הכביש במעבר המיועד להולכי רגל, התאונה הייתה נמנעת.


הנפגעת טענה בתגובה כי שטח ההפרדה בין הנתיבים מרוצף באבנים משתלבות המתאימות למעבר הולכי רגל. בנוסף, המדרכה רחבה ומפרידה בין טורי מכוניות חונות, כך שמן ההיגיון הוא שאנשים חוצים את שטח ההפרדה לאחר שהחנו לצדו את רכבם.


היא הוסיפה כי צעידתה לאורך שטח ההפרדה הייתה לשם הגעה למעבר החצייה המדובר, כיוון שרכב הגיע מהנתיב הנגדי ולא איפשר לה לחצות מיידית אל מחוז חפצה. כך או כך, האישה טענה כי הולכי רגל נוספים צעדו על אותה מדרכה והיו יכולים להיפגע גם הם מהארובה הבולטת.


קביעת בית המשפט: שטח ההפרדה מיועד להולכי רגל, העירייה אחראית על תיקון ליקויים


השופט קבע כי העירייה, בתור רשות מקומית ציבורית, היא האחראית לבטיחותם של המשתמשים בתחומי שיפוטה. בשל כך, אם קיימים מפגעים בדרך העלולים לסכן את המשתמשים בה, אחריותה של העירייה לתקנם.


השופט קיבל לידיו את התמונות של שטח ההפרדה המדובר וקבע כי הוא אכן משמש כמדרכה עבור האנשים החונים לאורכה ומעוניינים בחציית הכביש לעברו השני של הרחוב.


זאת ועוד, השופט הדגיש כי לא מצוין בקרבת שטח ההפרדה כי הוא אסור לתנועת הולכי רגל. לאור כל אלה, התנהלותה של האישה הייתה זהירה ואחראית כיוון שהקפידה ללכת על שטח ההפרדה במקום על הכביש עצמו, עד להגעה למעבר החצייה.


בעניין חומרת המפגע קבע השופט כי מדובר בארובת ברזל בולטת למדי, בגובה של כ-20 ס"מ אשר היוותה מכשול משמעותי וחריג בפני משתמשי הדרך. זאת לעומת סדק או חריץ שהיה הגיוני למצוא במדרכות בתחום ציבורי ולאו דווקא היו גורמים לנפילתם של מי שצועד בהן.


מכשול כמו זה שבעטיו נפלה הנפגעת, השופט הסביר, חייב להיות מגודר ומסומן על ידי העירייה. אם לא נעשה כך, המפגע היווה סכנה עבור הולכי הרגל, בייחוד בשעה מאוחרת כאשר המקום חשוך.


השופט סיכם כי עיריית ירושלים לא הייתה מודעת להצבת ארובת הברזל באותו שטח וכי הייתה אמורה לברר כיצד זה נעשה ועל ידי מי. לא זו אף זו, קיים ליקוי נוסף הדורש את טיפולה והוא התאורה המקולקלת בשטח ההפרדה הבנוי.


האישה ששברה את ידה תקבל מהעירייה 307 אלף שקלים


הרופא המומחה מטעם בית המשפט קבע כי בהתאם לתלונותיה של האישה ולקביעת הביטוח הלאומי, פגיעתה נמדדת ב-10% אחוזי נכות. נוסף על כך קבע המומחה נכות זמנית לחודשיים בשיעור של 40% ובשיעור של 30% לחודש נוסף אחר כך.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


לאחר חישובי הוצאות הטיפולים והפסד בשל אובדן כושר עבודה, קבע השופט כי עיריית ירושלים תשלם לנפגעת פיצויים על סך של כ-307 אלף שקלים, לא כולל הוצאות של שכר טרחת עורכי דינה.

 

 

ת"א 23625-11-17


עודכן ב: 19/12/2019