רשלנות ברפואה אסתטית: מתיחת העור לא הצליחה וגרמה לנזק

לאחרונה התקבלה תביעת רשלנות רפואית בבית משפט השלום בתל אביב יפו שעסקה בנזקים גופניים בעקבות ניתוח פלסטי. את התביעה הגישה אישה בת 50 שעברה ניתוח משולב להגדלת שדיים, מתיחת עור הבטן ושאיבת שומן בבית החולים אסף הרופא.

האישה טענה כי שילמה ממיטב כספה על הניתוח שבוצע בידי רופא מנתח מהמחלקה לכירורגיה פלסטית. לגרסתה, הרופא התרשל בעבודתו ואף כי השדיים נותחו כראוי, מתיחת העור לא צלחה וגרמה לה נזקים רבים.

כדי לבחון האם כשל הניתוח כפי שטענה, מונה על ידי בית המשפט מומחה רפואי מתחום הפלסטיקה למתן חוות דעת, ועל סמך קביעותיו השופט החליט כי אכן מדובר ברשלנות רפואית.

השופט הדגיש כי אין להקל ראש גם עם הליכים רפואיים שלא נועדו לבריאות המטופל, כמו ניתוחים פלסטיים, וחייב את המנתח והמרכז הרפואי על שם אסף הרופא בתשלום פיצויים בסכום של 100 אלף שקלים.

תיעודי הרופא הוכיחו כי כל הסיבוכים הוסברו לאישה טרם הניתוח

נזקי גוף בשל ניתוח מכל סוג יכולים להביא לפגיעות חמורות, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. רמת הזהירות שעל הרופא לנקוט צריכה להיות מרבית, קבע השופט, גם בניתוח הפלסטי הפשוט ביותר.

האישה אמנם יצאה מן הניתוח כאשר היא חשה בטוב, אך בביקורי המעקב בתקופת ההשגחה שלאחריו היא התלוננה כי בטנה נפוחה וכי עדיין יש לה עודפי עור. לטענתה, בעקבות התרשלות הרופא היא נותרה עם נכות צמיתה של 10%.

עוד הוסיפה האישה כי לא הובהרו לה כל הסיכונים האפשריים מהניתוחים שהייתה צפויה לעבור, כך שחתימתה על ההסכם לעריכת הניתוח נחשב ל"העדר הסכמה מדעת". לגבי כך קבע השופט כי אין בסיס לטענה, כיוון שבתיעוד הפגישות של הרופא נכתב בפירוש שהסביר לה את הסיבוכים האפשריים של הניתוח.

המומחה הרפואי מטעם בית המשפט הופתע: לא ייתכן שהניתוח ארך רק שעתיים

רופא אשר בחן את התיק כעד מומחה מטעם בית המשפט, הביע פליאה באשר לזמן הניתוח. לדבריו, הליך רפואי מורכב המשלב הגדלת שדיים, מתיחת הבטן ושאיבת שומן לא היה יכול להסתיים בשעתיים בלבד.

מחוות דעתו של המומחה עלתה האפשרות שלפיה ייתכן כי המנתח עבד במהירות, ולכן דילג על חלק מהפעולות שנדרשו בניתוח מתיחת עור הבטן. האופציה השנייה שהעלה הייתה שהניתוח בוצע בידי שני צוותים שעבדו במקביל, אך הודה בעצמו שזו אפשרות פחות סבירה.

השופט קבע בהתאם לחוות הדעת כי ניתוח מתיחת הבטן אכן כשל כפי שטענה האישה. כריתת העור והשומן לא הייתה מספקת, מיקום הטבור היה נמוך מדי ואף הצלקת בשיפולי הבטן היא פגם שיש לתקן בניתוח נוסף.

מלבד הנזק החיצוני, לאישה נגרמו פגיעות נוספות בעקבות הניתוח

האישה טענה כי חייה השתנו לרעה בעקבות הניתוח שכשל. מבחינה נפשית, אם טרם הניתוח תפקדה באופן מלא וניהלה חיים פעילים, הרי כעת היא חסרת ביטחון, נוטה לרגוז ועוסקת במקרה באופן קדחתני.

זאת ועוד, העידה האישה, יחסיה האינטימיים עם בעלה שהיו מצוינים עד אותה עת, לא שבו למסלולם לאחר הנזק הגופני שנגרם לה בניתוח.

האישה טענה כי תחושת הרמייה שעוררה בה התנהגות הרופא פגעה בביטחונה העצמי. היא שילמה כסף רב כדי לעבור אצלו ניתוח פרטי רב שלבים וכלל לא קיבלה ממנו, אחרי הניתוח או לפניו, את היחס המינימלי המתבקש.

ההבחנה בין ניתוחים בריאותיים לניתוחים קוסמטיים מחייבת את הרופא לרף זהירות מרבי

השופט הסביר שכאשר עוסקים ברשלנות רפואית יש להבחין בין טיפולים רפואיים הנעשים באופן הכרחי לשמירת בריאותו של אדם, ובין טיפולים רפואיים לא מחייבים הנעשים לשם קוסמטיקה ופלסטיקה.

ההבחנה נעשית לחובתו של הרופא, הסביר השופט, כיוון שבניתוח לטובת הבריאות יש נטייה לא להחמיר עם רופאים. הסיבה לכך היא החשש מפני רופאים שיימנעו מהמלצה על ניתוחים הכרחיים לבריאות המטופל בשל רתיעה מסיכונים אפשריים ותביעה.

לעומת זאת, המשיך השופט, בניתוח קוסמטי לא ניתן לייחס למנתח את אותה חסינות של אי החמרה. הסיכון בניתוחים מסוג זה לא מסתכם בקוסמטיקה, אלא יכול להשפיע על בריאות המטופל.

מכאן שרופא צריך לנקוט ברף זהירות דומה בשני סוגי הטיפולים, קבע השופט, כך שאין להקל ראש בתביעות רשלנות בניתוחים פלסטיים, גם או בעיקר מפני שמטרתם אינה בריאותית.

יש לך שאלה?

פורום רשלנות בניתוח | רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים

השופט סיכם כי בעקבות רשלנות הרופא וכישלון שלב משמעותי בניתוח, נגרם לאישה נזק והוסבו לה כאבים וסבל רב. הוא חייב את המנתח ואת המרכז הרפואי על שם אסף הרופא בתשלום פיצויים בסך של 100 אלף שקלים, נוסף על 23,400 שקלים בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

ת"א 36139-08-16