בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגישה עובדת נגד מעסיקיה לאחר שנפגעה בשתי אצבעות בידה במהלך עבודתה. נקבע כי התאונה אירעה עקב תקלה במכונת החיתוך, ומאחר שהמעסיקים ידעו על התקלה לפני התאונה אך לא פעלו בעניין, הם נושאים באחריות לנזקים שנגרמו לעובדת.


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, האישה הועסקה בחברה שהעניקה שירותי סריקה וניהול מסמכים למכללה. לאחר שסיימה לחתוך דפים במכשיר חיתוך, המכונה גיליוטינה, היא החלה לנקות את המכונה משבבי נייר. במהלך הניקיון, סכין המכשיר נפל על ידה וחתך שתיים מאצבעותיה.


העובדת טענה שלא הודרכה לעבודה בטוחה


האישה טענה כי המעסיקים נושאים באחריות לתאונה כיוון שלא סיפקו לה סביבת עבודה בטוחה. נטען כי במסגרת תפקידה היא נדרשה לחתוך מסמכים באמצעות מכונה פגומה ומסוכנת ללא מפסק בטיחות ומבלי שקיבלה הדרכת בטיחות מתאימה.


לפי גרסת העובדת, המעסיקים היו מחויבים למנוע סיכונים שהיו עלולים לפגוע בה, כך שהפרו את חובת הזהירות שלהם כלפיה. לדבריה, לא הייתה לה יכולת לדעת מה גרם לתאונה כיוון שהיא נגרמה על ידי מכשיר מסוכן שהיה בשליטתם. בעקבות זאת, העובדת ביקשה לחייב אותם להוכיח כי הם לא התרשלו כלפיה.


המעסיקים טענו שהעובדת ידעה על הסיכון


מנגד, המעסיקים הכחישו את נסיבות אירוע התאונה והוסיפו כי עדות העובדת הייתה מלאת סתירות ולכן אי אפשר לתת בה אמון. הם טענו כי סיפקו לעובדת סביבת עבודה בטוחה והולמת ואף העבירו לה הדרכות בטיחות בעבודה.


עוד נטען כי לא מוצדק לחייב אותם להוכיח שלא התרשלו רק מאחר שהנפגעת לא הצליחה להוכיח את תביעתה בעצמה. לדבריהם, העובדת הייתה מודעת לסכנה הכרוכה בשימוש בגיליוטינה והכניסה את היד מתחת לסכין למרות האזהרות שניתנו לה. בעקבות זאת טענו כי יש לייחס לה רשלנות תורמת מלאה להתרחשות התאונה.


בסוגיית הנזק הרפואי שנגרם לעובדת בית המשפט מינה מומחים רפואיים כדי להעריך את הנכות שנגרמה לה עקב התאונה. בתחום האורתופדי נקבע כי היא סובלת מנכות בשיעור של 18% עקב פגיעה בשתי אצבעות. נוסף על כך, מומחה בתחום הפסיכיאטרי קבע לה נכות נפשית בשיעור של 10%.


נקבע שהתאונה לא נגרמה עקב תפקוד לקוי של העובדת


השופט ציין כי המעסיקים היו מחויבים לנקוט בשיטות עבודה בטוחות שימנעו סיכונים בלתי סבירים מעובדיהם. הובהר כי הם היו מחויבים לדאוג לשיטת עבודה בטוחה, להדריך את עובדיהם להימנע מסיכונים ולפקח עליהם.


נקבע כי במקרה זה מוצדק לחייב את המעסיקים להוכיח שלא התרשלו כיוון שהם ידעו שהמכונה הייתה תקולה. על כן נפסק שהתאונה אירעה לנפגעת עקב תקלה במכונה ולא בעקבות תפעול לקוי.


בפסק הדין צוין כי האישה לא ידעה מה גרם לסכין ליפול ולפגוע באצבעותיה ובשל כך המעסיקים היו צריכים להוכיח שהדבר לא נגרם עקב רשלנותם. השופט ציין שהם נכשלו בכך כיוון שלא הוכיחו כי הקפידו על שיטת עבודה בטוחה ופיקחו כראוי על האישה.


נפסק כי המעסיקים לא הוכיחו שהעמידו לרשות העובדת אמצעים לשליפת סיכות ושבבי נייר שנתקעו במכונה כדי שלא תשתמש בידיה. השופט החליט כי הם נושאים באחריות לתאונה כיוון שידעו שהגיליוטינה מקולקלת אך לא פעלו כדי למנוע פגיעה בעובדת.


הנכות התפקודית נמוכה מהנכות הרפואית


מאחר שליד המכונה היה שלט אזהרה והוכח כי העובדת קיבלה הדרכה לשימוש נכון במכונה, הוחלט לייחס לה אשם תורם בשיעור של 20% לתאונה.


השופט בחן את ההשפעה התפקודית של הנכות הרפואית שנקבעה לעובדת, וציין כי היא החלה בלימודים של מדעי המחשב. נקבע כי לימודים אלה מלווים בשימוש אינטנסיבי בידיים, ולפיכך הנכות התפקודית שלה פחותה מנכותה הרפואית ועומדת על שיעור של 15%.


בסופו של דבר השופט קיבל את התביעה ופסק כי נזקי העובדת מסתכמים בסך של כ-417 אלף שקלים עבור הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרת צד שלישי וכאב וסבל. עם זאת, נפסק שיש לנכות מסכום זה את החלק שיוחס לרשלנות העובדת בסך של כ-83 אלף שקלים יחד עם הסכום שקיבלה מביטוח הלאומי בסך של 42 אלף שקלים.


יש לך שאלה?

פורום אחוזי נכות


לפיכך נקבע שהמעסיקים יפצו את העובדת בסך של כ-292 אלף שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 68 אלף שקלים.


ת"א 51978-05-15


עודכן ב: 19/12/2019