בחוק סדר הדין הפלילי מנויה רשימה של טענות מקדמיות, אשר עשויות לעמוד לזכותו של נאשם בהליך פלילי בפתח הדיון במשפטו.

 

טענת ההגנה מן הצדק נוספה בשנת 2007 , מקורה של הטענה בפס"ד אנגלי, בו נקבע, כי לבית המשפט ישנה סמכות טבועה לבטל אישום שהינו מנוגד לכללי הצדק הטבעי. בית המשפט העליון הכיר בטענה זאת לראשונה בפס"ד יפת.

 

בשנת 2007, ביוזמת שר המשפטים, פרופ' פרידמן, נוספה טענת ההגנה מן הצדק, כטענת הגנה מקדמית עשירית בית המשפט, בפס"ד בורוביץ', קבע באלו מקרים ניתן להעלות את הטענה:

 

אכיפה בררנית, שימוש בסוכן מדיח והתמהמהות בהגשת כתב אישום.

 

עו"ד עופר בן אבי, ייצג נאשם, בעל פאב באשדוד שהואשם בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בכך שתקף את העובד שלו בפאב.

 

מחלקת התביעות במשטרה, החליטו למחוק את כתב האישום נגד בעל הפאב לאחר שעו"ד עופר בן אבי טען, כי המתלונן ביצע עבירות של איומים כלפי הנאשם וגרם נזק לרכוש בפאב, וזאת מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, על כן העלה עו"ד עופר בן אבי את טענת ההגנה מן הצדק.

 

עיקרה של טענה זו, בהבטחת הליך פלילי ראוי והוגן,ההגנה עשויה לחול במקרים שבהם קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות, כפי שהיא נתפסת בעיני בית המשפט,במקרה הנדון, הועלתה טענה של אכיפה בררנית מצד המשטרה.

 

מחלקת התביעות במשטרה, לאחר עיון מחדש ובדיקת הטענה שהועלתה, החליטו לחזור בהם מכתב האישום ולמחוק את כתב האישום שהוגש נגד בעל הפאב.


 


עודכן ב: 18/01/2023