עבירות העסקת שב"ח, הלנת שב"ח והסעת שב"ח, נחשבים בעיני התביעה המשטרתית ובעיני בתי המשפט כעבירות חמורות ביותר, וזאת בעקבות פיגועי הטרור בישראל ועל מנת לטפל בסכנה המוחשית לבטחונם של תושבי ישראל מצד אלה הנכנסים למדינה או השוהים בה ללא היתר, הענישה המבוקשת על ידי התביעה ברוב המקרים היא ענישה של מאסר בפועל.

 

בפסק הדין שמנחה את מערכת המשפט בענישה חמורה זאת משנת 2001 רע"פ5198/01, טלעת ח'טיב נגד מדינת ישראל, שם קבע בית המשפט העליון הלכה מחייבת בנוגע לרמת הענישה הראויה בעבירות של הלנת שוהים בלתי חוקיים, העסקתם והסעתם.

 

בהתאמה להלכת ח'טיב, החמירו בתי המשפט ביחס למעסיקים ולמסיעים של שוהים בלתי חוקיים, ובדרך כלל גזרו עונשים של מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, ולו לתקופה קצרה, ואפילו שעה שהיה מדובר בנאשמים נורמטיביים, ללא כל עבר פלילי שזו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק.

 

מאוחר יותר לאור הרגיעה בפיגועי הטרור, הסתמנה במערכת המשפט מגמה ליישם את הענישה המחמירה בצד בחינת הנסיבות בכל מקרה לגופו ולנסיבותיו, בעקבות רע"פ 3674/04 מוחמד אבו סאלם נ' מדינת ישראל, במקרה זה בית משפט עליון הדגיש כי לא בכל מקרה בעבירות מסוג זה הענישה תהיה מאסר בפועל, מדיניות זו תהיה תלויה בנסיבות המיוחדות של המקרה ושל הנאשם הספציפי.

 

כהנחיה כללית לבתי המשפט, פסק בית המשפט העליון בפרשת אבו סאלם כדלקמן: ככל שמעשהו של הנאשם סיכן את ביטחון הציבור, כך על בית המשפט להחמיר עמו וליישם את מדיניות הענישה בחומרתה. מאידך, ככל שמעשהו של הנאשם סיכן פחות את ביטחון הציבור, כך יתחזקו השיקולים לענישה לקולא, שיכולה להתבטא במאסר לריצוי בעבודות שירות.

 

בת"פ 1332-09 בבימ"ש השלום באשדוד, הגיע עוה"ד עופר בן אבי עם התביעה המשטרתית להסדר טיעון לפיו, התביעה תחזור בה מהעתירה למאסר בפועל והיא תסתפק במאסר על תנאי וקנס. בית המשפט כיבד את ההסדר לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה ושל הנאשם וגזר עליו כדלקמן:

 

1.קנס על סך של 4,000 ₪.

2 .6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים.

3.התחייבות על סך 10,000 ₪ להימנע מביצוע העבירה למשך 3 שנים.

 


 


עודכן ב: 17/06/2011