החוק קובע כי שיכור הינו אחד מאלה:


(1) מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בהיותו ממונה על הרכב.
(2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.
(3) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(4) מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות לפי פסקה (3).

 

עוד קובע החוק, כי במידה ובבדיקת דם שנערכה התגלה ריכוז של 50 מיליגרם אלכוהול לכל ליטר דם (או יותר), או אם בבדיקת נשיפה במכשיר הינשוף התגלתה דגימה עם 240 מיקרוגרם אלכוהול לכל ליטר אוויר נשוף (או יותר), יוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות שהעונש בצידה הוא שנתיים פסילה בפועל. בצירוף לעונש פסילת הרישיון בפועל, בתי המשפט אף משיתים עונשים נוספים כגון: מאסר על תנאי או התחייבות, פסילת הרישיון על תנאי וקנס.

 

כאמור, סעיף 62(3) לפקודת התעבורה קובע עונש מאסר לנהיגה בשכרות. בפועל בתי המשפט לתעבורה פוסקים את העונשים המוזכרים לעיל כאשר עבירה זו מתבצעת בפעם הראשונה, אולם לעיתים בהם ריכוז האלכוהול גבוה או כאשר לעבירת נהיגה בשכרות נלוות עבירה של גורם תאונת דרכים – הנאשם צפוי לעונשי מאסר ועבודות שירות כבר בעבירה הראשונה מסוג זה.


סעיף 39א לפקודת התעבורה קובע עונש פסילת רישיון שלא יפחת משנתיים לנהג המורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, ואם כבר הורשע הנהג על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה שלא תפחת מארבע שנים.

 

לצערי הרב, נאשמים מעלים בפני בית משפט בעיות פרנסה, בריאות ואת הצורך שלהם ברישיון נהיגה אינם מודעים לעובדה כי אלו אינם בבחינת נסיבות מיוחדות, שבית משפט ייקח בחשבון לצורך קיצור פסילת הרישיון כנדרש בחוק.

 

אז מה ניתן לעשות:

 

1.מציאת פגמים בראיות: תיק נהיגה בשכרות הוא תיק המורכב מטפסים רבים, בהם ניתן למצוא, לא אחת, כי השוטרים/ מתנדבים לא פעלו לפי ההוראות המוטלות עליהם כגון: אי החלפת פיית נשיפה, אי שמירה על נהגים החשודים בנהיגה בשכרות מעל זמן המתנה של רבע שעה ללא אוכל ושתייה או זמן של 5 דקות מרגע עישון סיגריה. בנוסף, ישנם ליקויים נוספים אותם ניתן למצוא בחומר הראיות.


2.תקיפת מיומנות המפעיל: מפעילי מכשיר הינשוף הנם שוטרים/ מתנדבים אשר לא פעם טועים בדרך הפעלת המכשיר, כיולו, ולא פעם חקירתו מעל דוכן העדים מביאה לשינוי סעיף האישום או לזיכוי מוחלט.


3.תקיפת ביצוע הכיול התקופתי: מכשיר הינשוף נבדק במעבדה אחת ל 5-6 חודשים על ידי איש מעבדה. מדובר בביצוע בדיקה טכני של המכשיר ולא פעם נמצאו ליקויים בדרך עבודת אנשי המעבדה- להם אין מיומנות בדרך הפעלת מכשיר הינשוף.

 

כעת, לאחר הצגת כלים אלה, יש להביא לסיום התיק בענישה הפחותה מעונש המינימום ככל שניתן, ובמקרים בהם בעיות ראייתיות יש לשאוף לפסילת רישיון קצרה ביותר עד כדי זיכוי מוחלט.
 

 


עודכן ב: 29/03/2011