ביום 02/02/2014, קצין בכיר ומוערך מאגף התנועה במשטרה, שעסק בחקירת תאונות דרכים, שם קץ לחייו בירייה מנשקו האישי. הקצין הותיר מכתב שבו פירט כי המראות הקשים שאליהם נחשף מדי יום בעבודתו באגף התנועה, ואיתם העיסוק במוות בכבישים הביאו אותו לשים קץ לחייו. הקצין סיפר עוד במכתבו, כי התמיכה הנפשית שקיבל מהמשטרה הייתה מזערית בלבד.


קרוב למיליון איש ואישה מתאבדים מדי שנה ברחבי העולם. התאבדות היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב נערים והשלישית בקרב נערות. בישראל מתאבדים מדי שנה בין 400 – 500 בני אדם, ושיעור ההתאבדות בקרב גברים גבוה בערך פי – ארבעה מאשר בקרב נשים. המספרים אינם מדויקים, כי לא כל מקרי ההתאבדות מדווחים, בין השאר בשל הסטיגמה הכרוכה בנושא .


האם התאבדות מהווה תאונת עבודה?


בית הדין הארצי לעבודה החליט כי ניתן להכיר במקרה של התאבדות כתוצאה של פגיעה בעבודה בהתקיים תנאים מסוימים בהתאם לנסיבות האירוע.


איך ממשים את הזכויות?


בדרך כלל, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לתשלום קצבת תלויים לנפגע בעבודה אלא אם המנוח היה עובד בשירות הביטחון, כגון: חייל, שוטר, סוהר וכד', כי אז על תלוייו לפנות לקצין התגמולים לצורך מימוש זכויותיהם.


הזכאות לגמלת תלויים (קצבה חודשית או מענק חד – פעמי) הינה תולדה של הקשר הסיבתי בין הפגיעה בעבודה של המבוטח לבין מותו. בעניין זה קובע סעיף 131 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 (להלן : "החוק"), כדלקמן :


זכות לקצבה או מענק
131. מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי סימן זה".

 

שלב ראשון – מה צריך לבדוק?


תחילה יש לבדוק האם הייתה פגיעה בעבודה ? קיומה של פגיעה כזו נלמד מהוראות סעיפים 79 – 83 לחוק אשר כלולים בהם הוראות מיוחדות לקביעת הקשר בין "תאונה" לבין עבודתו של המבוטח, כך למשל לפי סעיף 79 לחוק קיימת דרישה שהתאונה אירעה "תוך כדי" ו- "עקב" עבודת המבוטח או לפי סעיף 83 לחוק קיומה של חזקת הסיבתיות. רבות ההלכות שהתייחסו לסוגיה זו בדבר התאבדות כתאונת עבודה, למשל עב"ל 1434/04 זהבית עדה נ' המוסד לביטוח לאומי; לא פורסם; וכן עב"ל 1003/02 בנשטרית נ' המוסד; לא פורסם).


איזה תנאים צריכים לזכאות לקצבת תלויים?


כאמור לעיל, נקודת המוצא בדרך לזכאות לקצבת תלויים היא קיומה של "פגיעה בעבודה". אם כי בנוסף לכך צריכים להתקיים תנאים נוספים : תוצאת מותו של המבוטח והקשר הסיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין מותו של המבוטח . במילים אחרות, לצורך קבלת זכאות לקצבת תלויים לנפגע בעבודה צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים:


1. אירע למבוטח "פגיעה בעבודה".
2. תוצאת מותו של המבוטח.
3. הפגיעה בעבודה היא זו שגרמה למותו.


ישנם מקרים ברורים בהם תאונת העבודה גרמה למותו של המבוטח באופן מיידי והקשר הסיבתי ברור בין התרחשות התאונה לבין מות המבוטח ובהתאם קמה זכאות לקצבת תלויים. אך מנגד, קיימים מקרים מורכבים בהם יש צורך לבחון לעומק את הקשר הסיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין מות המבוטח.


איך בוחנים קיומו של קשר סיבתי?


הדבר נעשה בשני שלבים כאשר השלב הראשון הוא העיקרי, והשני משני. בשלב הראשון – נבחן עצם קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין מות המבוטח. בשלב זה יש צורך להניח תשתית רפואית מספקת המצביעה על כך שמותו של המנוח הוא תולדה ותוצאה מסתברת של פגיעה בעבודה. בשלב השני, יש לבחון את מידת השפעת הפגיעה בעבודה על מותו של המבוטח. שלב זה מניח כי מותו של המבוטח לא נגרם "בלעדית" על ידי הפגיעה בעבודה וכי היו מספר גורמים שגרמו למוות שרק אחד מהם הוא הפגיעה בעבודה . במצב שכזה השאלה היא מה "משקל" הפגיעה בעבודה בין כלל הגורמים האחרים שהביאו למות המבוטח אשר תיצור את הקשר הסיבתי המשפטי הדרוש לצורך זכאות לגמלת תלויים.


עפ"י הפסיקה, מידת ההשפעה הדרושה ליצירת קשר סיבתי בין פגיעה בעבודה לבין מותו של מבוטח לעניין גמלת תלויים צריכה להיות "משמעותית" ואין להסתפק בהשפעה "מסוימת" . ראוי לציין, כי הפסיקה מסתפקת בנוסחה מעורפלת ולא קובעת באופן ברור מתי מתקיימת השפעה משמעותית ומהי השפעה מסוימת שלא מספקת כדי להקים את הקשר הסיבתי הנדרש.


דוגמה להמחשה - עב"ל 36321-04-11 בנט מרגלית נ' המוסד לביטוח לאומי:


במקרה הנדון, טענה המערערת כי בעלה המנוח היה שותף בחברה שסבלה מקשיים כלכליים ניכרים, שהשפיעו עליו מאוד והובילו אותו לשים קץ לחייו. הנ"ל טענה כי בעלה ביקש לעזוב את העסק הכושל, אך כשנפגש עם שותפו וביקש לצאת מהחברה תמורת תשלום חלקו, נענה בשלילה. יומיים לאחר מכן הוא התאבד. המערערת טענה עוד, כי מות בעלה נגרם כתוצאה מיחסיו המעורערים עם שותפו העסקי, שהיו מלווים בהשפלות ואיומים, וכי יש לראות בשיחה שהתקיימה ביניהם סמוך להתאבדות כאירוע חריג בעבודתו של המנוח שגרמה למותו.


בית הדין האזורי דחה את תביעתה של האלמנה לקבלת קצבת תלויים, בין היתר, מאחר שלא הוכח קיומו של אירוע טראומתי מיוחד ומוגדר אשר אירע למנוח תוך כדי ועקב עבודתו, בסמוך להתאבדות, אשר בגינו שם קץ לחייו.


במסגרת הערעור, הביטוח לאומי טען, כי לא אירע אירוע חריג עקב עבודתו של המנוח בסמוך להתאבדותו ועל כן אין קשר סיבתי בין ההתאבדות לעבודה. הביטוח לאומי טען עוד, כי נסיבות ההתאבדות היו אישיות, שכן החובות שצבר היו אישיים.


בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור והפך את החלטת בית הדין האזורי וקבע, כי חובותיו האישיים והעסקיים של המנוח העיבו על מצבו הכלכלי וכי מדובר במספר מניעים, שבסופו של דבר הובילו את המנוח ליטול את חייו. עוד קבע בית הדין, כי התנהלותו של המנוח סמוך להתאבדותו מובילה למסקנה, כי השיחה שהתקיימה עם שותפו העסקי יומיים לפני אירוע ההתאבדות הייתה בגדר אירוע משמעותי, שהשפיע על החלטתו ליטול את חייו. על פי החלטת בית הדין הארצי, הוחזר התיק לביה"ד האזורי לעבודה על מנת שימנה מומחה בתחום הפסיכיאטרי, שיבחן האם המנוח היה מתאבד באותו מועד גם אלמלא פגישתו עם השותף.


לסיכום,


חזרה לקצין המשטרה המנוח שהתאבד לאחרונה, האם מדובר בתאונת עבודה? האם מגיע לאלמנה קצבת תלויים? האם זה לגיטימי שעיסוקו של בן – אדם יכריע אותו? האם סביר כי המעסיק לא יעשה כל שביכולתו כדי למזער נזקים לעובדיו במיוחד אלה שעוסקים בעבודות המלווים במראות קשים במיוחד מדי יום ביומו? מה לגבי העוסקים בתפקידים נוספים החשופים למראות קשים מדי יום במסגרת עבודתם, כמו כבאים, רופאים במיון וצוות העובדים באמבולנסים?


פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי וקצין התגמולים באגף השיקום, פתחו אל לבכם ומוחכם, אל תדחו תביעות טראגיות כגון אלו, כפי שהסברנו לעיל, אין לפקפק בזכאות, ואין להוסיף משקולות על כתפיהם המרוסקות של האלמנה והיתומים.