תביעת רשלנות רפואית – עלויות וכדאיות

 

 

בהרבה מאוד מקרים אדם אשר נפגע מרשלנות רפואית נפגע פעמיים- פעם אחת עקב נזקי הגוף שנגרמו לו, ופעם נוספת עקב הנזקים הכלכליים הנלווים לפגיעה. אחד הנזקים המשמעותיים הוא אובדן זמני או קבוע של כושר העבודה, אך גם במקרה של נזקים פחות קשים מוצא עצמו הנפגע לא פעם נאלץ להוציא כספים על תרופות, אביזרים, טיפולים מתקנים וכדומה.

 

 

כך למשל בטיפולי שיניים- מי שנפגע כתוצאה הטיפול שיניים רשלני נאלץ לא פעם לשלם עשרות אלפי שקלים לטיפול דנטאלי מתקן, אשר לעיתים הינו יקר בהרבה מהטיפול אשר גרם לנזק.

 

 

ככל שאכן מדובר בטיפול רשלני, עומדת לזכותו של הנפגע הדרך לפנות לבית המשפט ולבקש פיצוי על נזקיו, כולל על נזקים לא ממוניים כגון כאב וסבל. על מנת שלא להעמיד מכשול גבוה מידי בפני מי שרוצה לתבוע את נזקיו בגין נזקי גוף אגרת בית המשפט אינה גבוהה ועומדת כיום על כ-700 ₪ .

 

 

אלא שבנוסף על האגרה ישנן עלויות נוספות, ואלה גבוהות בהרבה.

 

 

חוות דעת רפואיות

 

 

תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת למעשה כי לא תוגש תביעת רשלנות רפואית בלא שצורפה לתביעה חוות דעת מומחה ערוכה כדין.המשמעות היא שעל התובע לתמוך את טענותיו בחוות דעת מומחה רפואי, אשר יפרט בחוות דעתו את פרטי הרשלנות, היקף הנזק והקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק.

 

 

עלותה של חוות דעת כזו אינה זולה- בתחום רפואת השיניים העלות נעה בין 6,000 ל-12,000 ₪ , ובתחומים רפואיים נוספים עשויה להגיע אף ל-20,000 ₪ ויותר.

 

 

בתביעות מורכבות יש צורך לעיתים בהגשת מספר חוות דעת במספר תחומים, ובנוסף יש לקחת בחשבון שבמקרים מסוימים גם בית המשפט ממנה מומחה מטעמו (מומחה ניטראלי) שעלותו מוטלת בדרך כלל על הצדדים.

 

 

בנוסף לכך- מחיר חוות הדעת אינה כוללת את העדות עצמה של המומחה, ככל שתידרש, ועלותה של זו מסתכמת גם היא באלפי שקלים.

 

 

שכר טרחת עורך דין

 

 

בתחום הנזיקין נהוג כי עורך הדין גובה את שכר טרחתו "על פי הצלחה"- כלאמר, כאחוז מסויים מסכום הפיצוי שהושג ללקוח במסגרת פסק דין או במסגרת פשרה. אחוז התגמול נע בין 20-30 אחוז בתלות במורכבות התיק ובגורמים נוספים.  נובע מכך שהלקוח אינו משלם לעורך דינו אלא מתוך סכום הפיצוי בסוף ההליך ולא בתחילתו.

 

ואולם- יש לקחת בחשבון כי הליך משפטי עשוי להימשך שנים מספר (ולעיתים שנים רבות...) ועל כן הפיצוי הכולל צריך להיות כזה ששכר הטרחה הנגזר ממנו ישקף, בין היתר, את העבודה הרבה שיש להשקיע בתביעת רשלנות רפואית.

 

 

סיכון משפטי

 

 

נוסף על כל אלה יש לקחת בחשבון כי בכל תביעה ישנו סיכוי כי התביעה תידחה על ידי בית המשפט ואך סיכוי כי התובע יחויב בהוצאותיו של הנתבע.את הסיכון הזה יש לשקלל אל מול סיכויי התביעה להתקבל, ואל מול עלויות התביעה.  מכל האמור לעיל נובע שבטרם מוגשת תביעת רשלנות רפואית, ובנוסף לבדיקת עילות התביעה, יש לבצע הערכה של כדאיות כלכלית לתביעה.

 

 

בתביעות בתחום טיפולי שיניים רשלניים, למשל, נהוג להעריך כי תביעה שעשויה להניב פחות מ-80,000 ₪ פיצוי, אינה כלכלית.

 

בתביעות מורכבות יותר, הסכום עשוי אף להיות גבוה יותר.

 

 

מה עושה מי שנפגע מרשלנות רפואית אך נזקיו קטנים בהרבה?

 

 

יש הפונים אל בית המשפט לתביעות קטנות, אשר אינו כפוף לסדרי הדין הרגילים, ואשר בו הדיון נערך ללא ייצוג משפטי. יחד עם זאת במרבית המקרים גם בתי המשפט לתביעות קטנות מוחקים את התביעה בנימוק שאין נושא הרשלנות הרפואית מתאים לפורום תביעות קטנות. בחלק מהמקרים השופטים מנסים להביא את הצדדים לידי פשרה ובחלק קטן מאוד מהמקרים הם דנים בתיק.

 

 

אופציה נוספת היא משלוח מכתב דרישה לרופא ו/או למוסד הרפואי הרשלן, בחלק מהמקרים החברה המבטחת את אותו רופא או מוסד יסכימו לשלם פיצוי כלשהו לפונה ולו כדי לסלק את הסיכון כי תוגש נגדם תביעה. 

 

האמור לעיל אינו מהווה, כמובן, תחליף לייעוץ פרטני ולבדיקת כל תיק לגופו של עניין.

 


עודכן ב: 24/07/2013