מרבית ההליכים האזרחיים ובכללם מרבית התביעות בתחום הרשלנות הרפואית, מסתיימים בהסכמה בין הצדדים - הסכמי "פשרה". אשר בניגוד להקשר השלילי שלהם בציבור, מהווים במרבית המקרים דרך טובה להימנע מסיכונים והפסדים תוך הגברת הוודאות בקשר לתוצאת ההליך.


במאמר זה אסקור בתמצית את סיכונים המאפיינים את התביעות כנגד רופאי שיניים, ואת הדרך להעריכם כאמצעי עזר בניהול משא ומתן לפשרה.


צילומי רנטגן - משמשים כראיות


רפואת השיניים מתאפיינת בשימוש נרחב בצילומי רנטגן לאבחנה וככלי עזר לבדיקת איכות הטיפולים. באמצעות צילומי רנטגן ניתן לא רק לאבחן את מצבו של המטופל קודם לטיפול, אלא גם את תקינותם של טיפולים אשר בוצעו לו, כגון כתרים, שתלים ועוד.


הדבר לכאורה מקל על הנפגע להוכיח כי אכן בוצעו לו טיפולים לקויים או מיותרים, אך יש לזכור כי הממצאים אינם מוצגים ישירות בפני השופט או השופטת אלא בתיווכם של מומחים, באמצעות חוות הדעת המוגשות בתיק ובאמצעות עדותם בבית המשפט.


מאחר ולא תמיד הממצאים בצילום הינם חד משמעיים, הרי שהם נתונים לפרשנותו של המומחה. זאת ועוד, לא כל הממצאים הנחוצים לאבחנת מצבו של התובע מודגמים בצילום, חלקם דורשים בדיקה פיזית של המצב בפיו, וגם הממצאים העולים בבדיקות אלו נתונים לעיתים לפרשנות.


גם צילומי הרנטגן עצמם אינם תמיד ברורים, וסוג הצילום שנעשה אינו תמיד מתאים לטיפול או לאבחנה אשר נדרשה, מה שמגדיל את חוסר הוודאות שבפיענוח הצילומים.


ניתן לסכם ולומר כי משקלם של צילומי הרנטגן כראיה, תלוי במידה רבה בחד משמעיות של הממצאים העולים מהם, ואלה משתנים מתיק לתיק.


מה קורה כאשר ממנים מומחה מטעם בית המשפט?


כאשר חילוקי הדעות בין המומחים מטעם ההגנה והתביעה הינם מהותיים, מרבית השופטים נוטים למנות מומחה מטעם בית המשפט, אשר נהנה מחזקת האובייקטיביות, ועל כן בית המשפט לרוב מקבל את מסקנותיו, על אף שגם אלו, לעיתים מהוות פרשנות מקצועית של המומחה, במקום בו ניתן היה גם להסיק אחרת.


כך למשל, יתכן כי מומחה מטעם בית המשפט יקבע כי התובע נזקק לטיפול מתקן מסוים שעלותו 50,000 שקלים, ואילו מומחה אחר היה קובע, באותו מקרה, כי התובע נזקק לתוכנית שונה במקצעת, שעלותה 75,000 שקלים. שניהם כמובן צודקים מאחר לכל מטופל ניתן להציע מספר פתרונות טיפוליים, אך בפני בית המשפט עומדת בדרך כלל רק חוות דעת אחת של מומחה מטעמו, אותה יקבל בדרך כלל ללא עוררין.


על כך יש להוסיף כי מסקנות אלו עשויות להשתנות במהלך חקירתו של המומחה, שכן בבני אדם עסקינן ובמעמד החקירה בבית המשפט המומחה עשוי לומר דברים אשר משנים את התמונה העומדת בפני בית המשפט.


מיעוט מבין השופטים נוטה שלא למנות מומחה מטעם בית המשפט, ובמקרה כזה חוסר הוודאות גדל עוד יותר, שכן השופט או השופטת אינם בעלי השכלה רפואית והרושם שעשוי להותיר מומחה רהוט וכריזמטי עשוי להיות טוב יותר, גם אם מקצועית הוא טועה.


לאילו מרכיבי פיצוי יש מרכיב סובייקטיבי דומיננטי?


מרכיב חשוב בפיצוי הוא הפיצוי בגין כאב וסבל. מדובר בפיצוי "הנתפר על פי מידותיו" של התובע, ותלוי נסיבות כגון משך הזמן בו נמשך הטיפול, היותו טיפול כירורגי או שיקומי בלבד וכיוצא באלה. מובן מאליו כי הפיצוי אשר ייפסק בראש נזק זה תלוי בנקודת המבט הסובייקטיבית של השופט היושב בדין.


במקרים רבים מוטל חלק מהאחריות על המטופל עצמו, כמו במקרים בהם לא שמע להוראות הרופא, לא שמר על הרגלי צחצוח וביקורות תקופתיות, עישון וכיוצא באלה. במקרים אלו יקוזז אחוז מסוים מהפיצוי, אשר גם הוא תלוי במידה מסוימת בהתרשמותו הסובייקטיבית של השופט היושב בדין.


כיצד מתבצעת הערכת סיכונים?


אחד מתפקידיו של עורך הדין הוא לשקלל את מרכיבי אי הוודאות ולבצע הערכת סיכונים אשר תשמש "מצפן" בכל שלב בהליך, בו נתונה האפשרות להגיע להסדר עם הצד שכנגד על פיצוי מוסכם.


התוצר של הערכת סיכונים כזו הוא סכום פיצוי "ממוצע" המכונה "שווי תיק", אשר הסיכוי לקבל פיצוי גבוה ממנו משתווה לסיכון לקבל פיצוי נמוך יותר, ככל שיימשך ההליך המשפטי.


ככל שמוצע הסכם פשרה אשר גדול או שווה להערכת הסיכונים, הרי שהחלטה רציונאלית היא לקבל את הצעת הפשרה, שכן כל החלטה אחרת הינה בבחינת הימור. למעשה, במצב זה בו שקולים הסיכויים לרווח או הפסד בהמשך ההליך, הכף נוטה אף יותר לטובת סיום ההליך.


כיצד נעשית בפועל הערכת הסיכונים? בהיותי עורך דין ורופא שיניים, הערכת הסיכונים במשרדנו מחושבת באופן סטטיסטי לגבי כל מרכיב ומרכיב של הפיצוי, וכאשר מדובר במרכיב העיקרי - עלויות טיפולים מתקנים מחושב הסיכון לגבי כל מרכיב בנפרד: שתלים בנפרד, כתרים בנפרד וכו'.


מרכיב מרכזי בהערכת הסיכון הוא משקל הראיות שבידינו, שכן הראיות הן "התחמושת" במלחמה בה אנו נדרשים לשכנע את בית המשפט (וקודם לכן את המומחה שמונה על ידו) בצדקת טענותינו.


התוצאה של מלאכת הערכת הסיכונים היא טבלה בה מרוכזים מרכיבי הפיצוי שערכם מחושב מחדש בהתאם לשיעור הסיכון המתייחס אליהם.