ערב חג החנוכה - שמונה ימים הספיקו כעונש בגין עבירת עריקות ממושכת

תיק מטכ"ל (מחוזי) 1389/13 התצ"ר נ' טוראי א.ק. – עבירת עריקות

העובדות:

החייל טוראי א.ק. עמד לדין באשמת היעדרות מן השירות (עריקות) למשך תקופה של 150 ימים שהסתיימה במעצרו.

במהלך הדיון בבית הדין, אשר התקיים ערב חג החנוכה, הצגתי בשיתוף עם התביעה הסדר טיעון לפיו מסתפקת התביעה בשמונת הימים, אשר בהם היה הנאשם עצור, כעונש והחייל ישוחרר לאלתר.

הראיות אשר הצגתי בפני התביעה ובפני בית הדין הוכיחו כי החייל סובל מנכות רפואית וכי שהייה בתנאי מתקן הכליאה הצבאי מחמירה את מצבו עד כדי גרימת נזק ממשי לבריאותו. בגין נכות זו אף פוטר הנאשם משירות צבאי.

לצד זאת הצגתי ראיות לפיהן סובל החייל ממצוקה נפשית ובעיות מבית – משפחתיות וכלכליות.

במסגרת נימוקי פסק הדין ציין השופט כי האמור בהסדר טיעון חריג בקולתו, אולם כיבד את עתירת הצדדים ופסק על עונש בן 8 ימים בלבד.

השאלה המשפטית:

מה הן הנסיבות אשר יביאו את התביעה הצבאית ואת בית הדין הצבאי לאשר הסדר טיעון כה מקל?

בית הדין הצבאי פסק

ראשית ציין בית הדין את ההלכה לפיה, למעט במקרים מיוחדים, על בית הדין הצבאי לכבד עתירות הצדדים להסדר טיעון.

לגופו של עניין ציין בית הדין את העובדה כי, על-פי הראיות שהוצגו, הוכח כי המשך הכליאה במתקן מאסר תפגע בבריאותו של נאשם. עובדה זו היוותה את השיקול המרכזי בהחלטה.

העובדה כי הנאשם פוטר משירות עקב אי כשירות רפואית, מצבו הנפשי הקשה, ומצבו המשפחתי והכלכלי קשה, היוו תמיכה בהחלטה להקל בעונש ולהימנע מהחלטה על חלופת מאסר.

מפסק דין זה ניתן ללמוד מספר דברים:

התביעה הצבאית ובית הדין הצבאי קשובים לטענות ההגנה כל עוד הן מוגשות מגובות בראיות קבילות המוכיחות אותן.

הנסיבות שהביאו לביצוע העבירה, מצבו הרפואי – גופני ונפשי והשפעת הכליאה על בריאות הנאשם, פטור רפואי לנאשם משירות, בעיות מבית ובעיות כלכליות, הבעת חרטה מצד הנאשם – כל אלה נשקלים ע"י בית הדין בעת קביעת העונש (ובפני התביעה בעת שדנים בהסדר טיעון). מכאן, שעל נאשם אשר טענה מסוג מטענות אלו רלוונטית לגביו, להמציא לעורך הדין המייצג אותו מסמכים ו/או ראיות אשר ישמשו להוכחת הטענה בעת ניהול ההגנה.

למרות התוצאה האופטימאלית, סביר להניח כי אילו הביא החייל את העובדות באופן הראוי בפני הגורם המתאים בטרם עזב את יחידתו ולא שב אליה מבלי שקיבל אישור לכך, היה מקבל את המענה המתאים ויכול היה להימנע מלהיגרר לביצוע העבירה. או לכול הפחות אם היה פונה לסיוע משפטי בטרם נעצר, ניתן היה להימנע מהמעצר ומהליך משפטי בבית דין צבאי.