ביזה היא לקיחת רכוש שבעליו עזבו את המקום או חסרים יכולת להתנגד. כאשר נודע על מקרה או חשד שחייל או חיילים בצעו מעשה ביזה, נפתחת חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) וממצאי החקירה עוברים לעיונו של תובע בפרקליטות הצבאית. אם התובע הצבאי מוצא כי יש די ראיות להרשיע, יוגש כתב אישום כנגד המעורבים לבית הדין הצבאי.
חוק השיפוט הצבאי (החש"ץ) מחמיר מאוד עם מי שעובר על איסור הביזה וקובע כי חייל החוטא בביזה דינו מאסר של עד עשר שנות מאסר.
מפקדים בכל הרמות והתביעה הצבאית רואים אף הם עבירה זו כחמורה והמדיניות הנה מיצוי הדין עם מי שנוטל ביזה. בין יתר הסיבות לכך, על פי הפסיקה, רצון להגן על תדמיתו של צה"ל ולשמור על טוהר המידות של המפקדים והחיילים ולהגן על קניינם של התושבים באזורים שבשליטת הצבא. ואכן בפועל בתי הדין הצבאיים פוסקים עונשים של מספר חודשי מאסר בפועל, תלוי בחומרת ונסיבות המקרה. עונש העולה על 60 ימי מאסר בפועל גורר רישום פלילי מלא.
האם כל נטילת רכוש על ידי חייל תחשב כביזה?
אמנם עבירת הביזה הנה לכאורה עבירה חמורה ולא מוסרית. אלה, שמציאות החיים מורכבת: כך, למשל, חיילי צה"ל נשלחים לתפוס עמדות בבתים של פלסטינים וחשופים לתלונות ולעתים לתלונות מניפולטיביות מצד בעלי הבתים. לעתים עשוי חייל לחטוא בביזה, מבלי שהבין את חומרת המעשה, כאשר לקח כמזכרת פריט שנראה בעיניו אשפה או כזוטי דברים וישנם מצבים מורכבים עוד יותר, למשל במקרה של כוח הנמצא, במהלך לחימה, ללא יכולת תספוק בעומק השטח ונדרש, ככורח, ליטול מים מזון וציוד חיוני לתפקודו התקין.
יוער כי בצה"ל קיימים נהלים מסודרים לפעולת החיילים במקרים. וכן נהלים המגדירים כיצד יש לנהוג בציוד שלל, ציוד אשר הופקע מאויב שנוצח (בשונה מביזה של אזרחים) – פעולה המותרת על פי הדין הבין לאומי, ציוד אשר הבעלות עליו שייכת למדינה.
מכל אלה, אם הנך חשוד או נאשם בעבירה של ביזה מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין המתמצא בתחום משלב מוקדם ככול האפשר. עורך דין מקצועי ומנוסה ילווה אותך בהליך, יסייע לך להציג גרסתך באופן ראוי ויגן עליך.
עודכן ב: 08/01/2017