לאחר עשור של חוסר וודאות ופסיקות סותרות בעניין זכותו של מעביד לחדור אל תיבות הדואר האלקטרוני של עובדיו קבע לאחרונה בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין מקיף, אשר התקבל בהסכמת כל חברי ההרכב, כללי אסור ומותר מפורטים בנושא – ע"ע 90/08 טלי איסקוב ענבר נ' פאנאיה בע"מ ואח'; ע"א 312/08 אפיקי מים ואח' נ' רן פישר ואח' (ניתן ביום 8.2.2011).
במסגרת פסק הדין נדרש בית הדין הארצי לעבודה לשני ערעורים שונים. בעניין איסקוב טענה המערערת כי פוטרה על ידי המשיבה שלא כדין בעת שהייתה בהריון. בעניין אפיקי מים טענה המערערת כי המשיב אשר הועסק אצלה כמהנדס גזל ממנה סודות מסחריים וגרם לה לנזקים.
בשני המקרים הגישו המעבידים לבית הדין מסמכים אשר הושגו תוך חדירה לתיבות הדואר של העובדים.
העובדים טענו כי מסמכים אלו אינם קבילים מאחר והושגו תוך פגיעה בפרטיותם. בית הדין הארצי נדרש אפוא להכריע האם ראיות שהושגו על ידי מעביד תוך כדי חדירה לתיבת הדואר האלקטרוני של העובד קבילות כראיה.
נוכח ראשוניות ההכרעה בנושא והשלכותיה ראה לנכון בית הדין להשקיף אל מעבר לסכסוך בין הצדדים ולקבוע עקרונות מנחים ותנאים למעקב אחר השימוש שעושה העובד במחשב בזמן העבודה.
בית הדין קבע כי על המעביד להנהיג מדיניות ברורה בכל הנוגע לשימוש במחשב ובתיבות הדואר על ידי עובדים בעבודה. במסגרת מדיניות זו רשאי המעביד, בכפוף לעיקרון השקיפות ולמסירת מדיניות כנדרש, לחסום גישה של עובדים לאתרים מזיקים או מסיחי דעת (מי אמר facebook ) ולבצע מעקב אחר היסטוריית הגלישה של עובדים.
לעניין חדירה לתיבת דואר אלקטרוני קבע בית הדין כי קיימת אבחנה מהותית בין שני סוגים של תיבות דואר אלקטרוני. תיבה אשר הבעלות בה שייכת למעביד כגון תיבת דואר על גבי שרת מחשב השייך למעביד ותיבה אשר הבעלות בה שייכת לעובד כגון תיבות הדואר האלקטרוני שמספקות Google, Yahoo, Walla ואח'.
לגבי תיבת דואר פרטית התשובה פשוטה. למעביד אין כל רשות לחדור לתיבת דואר שבבעלות העובד אלא בצו של בית משפט. חדירה לתיבה פרטית של העובד, כמוהָּ כחדירה "אל תוך נבכי נפשו" תוך ניפוץ זכויותיו לכבוד, אנונימיות ופרטיות.
לגבי תיבת דואר שמספק המעביד התשובה מורכבת יותר ויש להבחין בין תיבה מקצועית המיועדת למטרות עבודה בלבד ובין תיבה מעורבת המוקצת לשימוש אישי של העובד ובמסגרתה הוא מורשה לעשות שימוש גם לצרכים אישיים.
כאשר מדובר בתיבה מקצועית רשאי מעביד לקיים פעולות ניטור ומעקב אחר התיבה ולחדור לתכנים המופיעים בה. עם זאת, ואף אם העובד קיים בתיבה תכתובת אישית בניגוד למדיניות, המעסיק אינו רשאי להיכנס אל תכנים אלו אלא אם קיים חשש לפעילות פלילית או מעשה אסור אחר מצד העובד. במקרה כזה על המעביד לפנות לעובד ולבקש את הסכמתו לכניסה לתכניו האישיים. על ההסכמה להינתן במפורש, מדעת ומרצון חופשי.
כאשר מדובר בתיבה מעורבת המעסיק אינו רשאי לעשות שימוש כרצונו באמצעים הטכנולוגים שברשותו לשם ניטור ומעקב אחר הפעילות בתיבה ללא הסכמת העובד לכך. להסכמת העובד שני פנים. בפן הכללי על העובד להסכים למדיניות במקום העבודה. בפן הספציפי על העובד להסכים כי יתבצע ניטור ומעקב אחר הפעילות בתיבה המעורבת. בכל מקרה המעסיק אינו ראשי להיכנס אל תכתובת אישית של העובד בתיבה מעורבת אלא בהתקיים נסיבות חריגות ויוצאות דופן ביותר.
לסיכום: מעסיק נדרש לקבוע את המדיניות הנוהגת במקום העבודה בכל הנוגע לשימוש בתיבות דואר. ככל שמדובר בתיבה מקצועית אשר הקצה המעביד לשימוש מקצועי בלבד יהא רשאי המעביד לעקוב אחר הפעילות בה ולהיכנס אל תכניה. המעביד אינו רשאי להיכנס לתכנים אישיים בתיבה זו, אף אם נשלחו שלא ברשות, אלא אם העובד נתן הסכמתו לכך.
בשונה מן התיבה המקצועית המעביד אינו רשאי לקיים מעקב אחר התיבה המעורבת ולהיכנס אל תכניה אלא בהתקיים נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת. כניסה אל תיבה פרטית של עובד תעשה רק באמצעות צו של בית משפט.
.jpg)
