Preventing and managing international commercial disputes

כנס רומא, 28,29 לספטמבר

מאת שי פורת, עו"ד ומגשר *


במהלך חול המועד סוכות, התקיים ברומא כנס בנושא "מניעה וניהול סכסוכים עיסקיים בינלאומיים", אשר אורגן מטעם הקהילה האירופית.
שמו של הכנס אינו מספק הפנייה הולמת לתכליות אשר הינחו את מארגניו והן, שתיים במספר:
התכלית האחת, להוות מעין גולת הכותרת לתכנית לקידום הגישור והבוררות במדינות הים התיכון הנספחות לקהילה, 10 במספר ולרבות, טורקיה, ישראל, סוריה, לבנון, ירדן, מצריים ומדינות צפון אפריקה (הקרויות בפי אנשי הקהילה "מדינות MEDA) והשנייה, לסייע בקידום ההטמעה והשימוש בהליכי יישוב הסכסוכים האלטרנטיביים, גישור ובוררות, באירופה בכלל.

אחת הסיבות העיקריות לקיומו של פרוייקט MEDA היא הבעייה עימה נתקלות מדינות הקהילה הארופית ביחסי המסחר שלהן מול מדינות MEDA והנובעת מהעובדה שבדרך כלל, במדינות אלה מערכת המשפט היא – במקרה הטוב – מסורבלת ולא יעילה ובמקרים אחרים אף נגועה בחוליים שאין להעלות אותם על כתב, כך שגורמים עיסקיים ארופאים חוששים מקיום יחסי מסחר עם גורמים עיסקיים במדינות MEDA, עקב החשש שאם וכאשר יפרוץ סכסוך בין הצדדים, קשה, או בלתי אפשרי יהיה ליישבו.

מטרתו הבלתי מוצנעת של פרוייקט MEDA היא לקדם את השימוש בהליכים אלטרנטיביים של יישוב סכסוכים, גישור ובוררות בינלאומיים' ביחסי המסחר בין מדינות הקהילה ומדינות MEDA (על מנת להביא לנורמליזציה ביחסי המסחר אל מול אותן מדינות) ולצורך זה, לקדם את הטמעת ההליכים האלטרנטיביים ליישוב סכסוכים במדינות MEDA, אשר בחלקן הגדול כלל אינן מכירות את ההליך וממילא, אינן עושות בו שימוש, גם לא פנים מדינתי.

נדמה כי מארגני התכנית לקידום הגישור במדינות MEDA, כפי שניתן יהיה לראות מהנתונים שיובאו בהמשך, "טעו" בעת שכללו את ישראל בין המדינות הזקוקות לעידוד הקהילה האירופית בקידום ובהטמעה של הגישור וכי בניסיון ובידע שנצברו בישראל היה, דווקא, כדי לתרום לקידום הגישור באירופה בכלל.

לכנס הופיעו כ- 400 משתתפים מרחבי העולם כולו, לרבות משתתפים מהודו, פקיסטן, אוסטרליה, ניגריה, שוויץ, רוסיה ועוד, לבד מנציגי 10 מדינותMEDA , הן המדינות שנתנו את הטעם הפורמאלי לכינוס ו – 37 מדינות הקהילה האירופית.
מישראל הופיעו, בין השאר, השופטת מיכל רובינשטיין, אשר הציגה את עבודת הועדה בראשה היא עומדת ("גישור חובה"), השופט בדימוס סטרשנוב, אשר נשא דברים בנושא ה"מד-ארב" (בהגדרה כללית ובלתי מחייבת: הליך המערב גישות גישוריות ומעין-שיפוטיות, במהלך ניהול גישורים ובוררויות), הנשיא בדימוס שמגר אשר גילה עניין, ידע מעמיק ומעורבות רבה בדיונים שהתנהלו בכנס והח"מ, בין השאר, כנציג לשכת עורכי הדין בישראל.

הדיונים בכנס היו מעניינים (ברובם ...), וניתן ללמוד עליהם מאתר הכנס http://www.adrmeda.org/romeconference07/index.html ומאתר התכנית לקידום הליכי יישוב הסכסוכים האלטרנטיבי במדינות הים התיכון
http://www.adrmeda.org/ . לא פחות מרתקות מהם היו שיחות המסדרון עם המשתתפים הרבים שגדשו את התורים למכונות האספרסו בהפסקות, כמו גם הארועים הרשמיים וה"פרטיים" בשעות הערב.

במסגרת הכנס נחתמה אמנה, או הצהרה, עליה חתמו נציגי לשכות עורכי דין ממדינות MEDA, ממדינות ארופה וממדינות נוספות, לדוגמא, הארגון המאחד את כל לשכות עורכי הדין בעולם הערבי, במטרה לעודד את השימוש בהליכים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים במדינות ארופה ובמדינות MEDA.
לצערה הרב של לשכת עורכי הדין בישראל, אם יותר לי לצטט את ראש הלשכה, לשכת עורכי הדין בישראל, בהיותה מוסד דמוקרטי, לא היתה מסוגלת להביא את המסמך לאישור מוסדותיה הרשמיים בלוח הזמנים הצפוף שהועמד לרשותה ובימים אלה היא בוחנת את שאלת הצטרפותה לאמנה זו.

לאחר נעילת הכנס, נערכה פגישה שכונתה "פורום ארגוני גישור" בה ייצגה לשכת עורכי הדין את ישראל. בפגישה זו נדונו שאלות, המטרידות אותנו, כמו את המתקדמות באומות העולם, לגבי רמת המגשרים והצורך הנובע מכך להרשות (מלשון "רישוי", או רישיון") את המגשרים הפעילים, על מנת להבטיח את רמתם המקצועית (ור' לעניין זה את דו"ח ועדת רובינשטיין, המונה את רמת המגשרים - הירודה, במקרים רבים - בין החסמים העיקריים מפני הטמעת הגישור והגברת השימוש בו) והשאלה של מה צריך וניתן לעשות על מנת למנוע היווצרותם של סכסוכים, חלף הטיפול בהם, לאחר שנוצרו. על כך, בהמשך.

בפרק הפתיחה של הפורום, הציג כל אחד מהמשתתפים את הארגון אותו הוא מייצג ואת רמת ההתפתחות בה מצוי הגישור במדינתו, באמצעות מסירת הערכה מספרית של כמות הגישורים המסחריים-עיסקיים המתנהלים מדי שנה באותה מדינה.
משמח לגלות, שישראל נמצאת בחוד החנית של הגישור בעולם (אם לא מכלילים את ארה"ב במניין ...) ועם הערכה של כ – 2,000 גישורים עיסקיים לשנה (לפחות) ישראל נמצאת בראש הרשימה של ארצות אירופה לגישורים לנפש (286 למיליון תושבים, למתקשים בחשבון) ולפניה רק ... סלובניה, גם בה, על פי ההערכה, כמות דומה של גישורים עיסקיים לשנה, אך היא מונה רק כשני מיליון תושבים ... באנגליה כ- 3,000 גישורים לכ – 50 מיליון תושבים (60 גישורים בלבד לכל מיליון תושבים), בצרפת כ- 1,000 גישורים לכ – 65 מיליון תושבים, אירלנד כ- 55 גישורים לשנה, בלגיה ... 7 גישורים לשנה, שבדיה ... שלושה בלבד.

למגשרים המתוסכלים מביננו אשמח "לבשר" שאנחנו לא לבד.
כמעט ואין מדינה בעולם (לבד מארה"ב, כאמור, בה – לשם הדוגמא – כמעט וכל התביעות שעילתן היתה ההוריקיין "קתרינה", כ- 15,000 תביעות במספר, יושבו בהליך של גישור) בה מתפרנסים המגשרים מעבודתם כמגשרים, להבדיל מהדרכה והכשרה, אלא בודדים בכל מדינה.

באשר למניעת סכסוכים, הנושא נדון אך באופן כללי, הועלו רעיונות שונים, אך הדיון היה מאד ראשוני.
בהקשר זה, אבקש לספר סיפור קטן והצעה לצידו: את תקופת ההתמחות שלי סיימתי לפני למעלה מ- 20 שנים, אך אני זוכר היטב שבימים ההם, לא היה איש ממאמני אפילו מהרהר באפשרות להגיש תביעה לבית המשפט מבלי שהוא ניסה ליישב אותה תחילה בשיחה עם הצד שכנגד.
מדוע לא נחזיר את הימים היפים ההם לשגרת עבודתנו באמצעות הוספת כלל לכללי האתיקה של הלשכה המחייב כל עורך דין לנסות וליישב את הסכסוך בו הוא מייצג את לקוחו בדרך של הדברות עם הצד שכנגד, בין אם במו"מ ישיר, בין אם בסיועו של מגשר? (למעט במקרים בהם עלול עניינו של הלקוח להפגע כתוצאה מכך).
נדמה לי, בענווה, שהוספת כלל מעין זה לכללי האתיקה תעלה בקנה אחד עם חובותינו השלובות, לייצג את לקוחותינו כמיטב יכולותינו, בד בבד עם חובותינו כלפי בית המשפט ואם יורשה לי להיות גם מעט נאיבי ... עם חובותינו כלפי הציבור בכללותו.

________________________-
הכותב הוא יו"ר (משותף) של הועדה ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות שליד הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, מגשר ובורר פעיל.
הכותב הוזמן להשתתף בכנס על ידי מארגניו, מכון הגישור ADR Roma, שם השתתף בפאנל בנושא Mediation skills in International Business Disputes וכן, הדריך סדנא בנושא Your Negotiation Skills, Your Parties More Effective Behavior.