ישראל מכירה בזכותו של כל יהודי לעלות לארץ ולקבל את אזרחות המדינה. יהודי, קובע חוק השבות, הוא אדם שנולד לאם יהודייה או שהתגייר ואין לו דת אחרת. בשנת 2004 ציין נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, בגדרי החלטה שיפוטית שהמדינה פתחה את שעריה לכל יהודי, כולל אלו שהצטרפו לעם היהודי באמצעות גיור.


בהקשר זה לעתים מתעוררת שאלת "כשרות" הגיור, ולא כל גיור מספק את דרישות משרד הפנים ומזכה את הגר באזרחות ישראלית. בית המשפט העליון מורה לרשות ההגירה והאוכלוסין להקפיד בבדיקות הרלוונטיות על אודות כנות הגיורים, תוכנם ומטרות מבקשי השבות והאזרחות מכוחם, וזאת כדי למנוע מצבים של ניצול לרעה ומתן זכות שבות למתחזים שמעוניינים להשתקע בישראל מטעמים שאינם נכללים בחוק השבות.


בית המשפט העליון בוחן אם הליך הגיור נעשה כדי לנצל לרעה את זכות השיבה


כפי שנאמר בפסק דין מנחה בסוגיה, לאור אופיו של הגיור הכולל הצטרפות לעם היהודי וחשיבותו בהעניקו זכות עלייה למדינת ישראל, יש לוודא כי הוא נערך בצורה המקובלת בקהילה יהודית מוכרת אשר מבצעת גיורים בהתאם לתפיסתה של הקהילה את הליכי הגיור. עמידה על תנאים אלה תבטיח אי ניצול לרעה של הגיור לצורך קבלת זכויות כלכליות מבלי כל רצון אמיתי להצטרף לעם היהודי.


מקרה שנדון באחרונה בבית המשפט העליון ממחיש את הסוגיה. אמיל קובץ', אזרח סרביה, שהה בישראל מסוף שנות ה-90, בחלק מהזמן ללא אשרת שהייה ועם אשרה מזויפת, ובתחילת שנות האלפיים ביקש לקבל מעמד בישראל אך בקשתו נדחתה. בשנת 2004 הוא הצטרף לקבוצת גיור בסרביה אשר שייכת לזרם האורתודוכסי, ולטענתו עבר גיור באותה שנה בפני בית דין צדק לקהילות היהודיות באירופה.


ב-2008 שב קובץ' לישראל וביקש לקבל מעמד מכוח הגיור שעבר. לאחר מאבק ארוך מול משרד הפנים על גורמיו השונים, ומשלא הצליח לשכנע את המדינה כי אמנם התגייר, ואפילו אם כן, כי הגיור עומד באמות המידה של גיורים המעניקים את זכות השבות, עתר לבית המשפט העליון ביושבו כבג"ץ וביקש את התערבותו.


אלא שבית המשפט לא השתכנע בשלב זה מטענות העותר, על פי פסק דינו מיום 2.7.2015. מסמכים שהציג קובץ' על אודות הגיור, תכניו ועורכיו, ודברים שאמר במהלך השימועים שנערכו לו במשרד הפנים נמצאו חסרים, העלו תהיות וסתירות מחשידות, ולגישת בית המשפט הוא לא הצליח להסבירם. בית המשפט גם זקף לחובת העותר את פרקי הזמן הארוכים שבהם שהה בארץ שלא כדין.


בית המשפט קבע כי לנוכח התנהלות העותר, הסתירות שהתעוררו והחסר במסמכים, בנסיבותיו החריגות של העניין, מוצדקת דרישתו של משרד הפנים להצגת ראיות מוחשיות ומשמעותיות יותר לעובדת גיורו של קובץ'. העתירה נדחתה וקובץ' ייאלץ לעזוב את ישראל, אך אין בכך כדי למנוע ממנו להמשיך לנסות ולהוכיח את יהדותו.


בג"ץ 9201/10, קובץ' נ' משרד הפנים


מאת עורכי הדין ארתור בלאייר ויצחק איתן (פרנלדס), ממשרד מקונן-בלאייר-איתן העוסק בדיני הגירה, משפחה ונזיקין. הכותבים לא ייצגו בתיק.