כיום, בעידן שבו יחסים רומנטיים לעתים נרקמים "בשלט רחוק" ואין גבול לאהבה, גם לא גבול טריטוריאלי, גברה התופעה של נישואין בין אזרחי ישראל לתושבי חוץ או של ניהול חיים משותפים כידועים בציבור. בנסיבות כאלה לעתים עולה שאלת מעמדו של האזרח הזר בישראל וזכותו לגור ולעבוד כאן.


כיצד יכול ישראלי להסדיר בארץ את מעמדה של ידועתו בציבור?


בהקשר זה קיים נוהל מיוחד של משרד הפנים, שתכליתו לטפל בבקשות להסדרת מעמד בישראל לידועים בציבור של אזרחים ישראליים, ובשמו המלא: "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין". הנוהל מונה פרוצדורה מפורטת למדי של פעולות ודרישות לצירוף מסמכים לצורך הטיפול בבקשה. לא נלאה אתכם כאן בפרטיו המרובים ולא נציג את רשימת המכולת שמצויה בנוהל. נתמקד אפוא במהות ההליך.


התנאי החשוב ביותר שמציבה המדינה בפני בני זוג שאחד מהם תושב חוץ ושמבקשים להסדיר את מעמדו בישראל, הוא הוכחת כנות הקשר בין השניים. תתפלאו אולי לשמוע, אך עם כל הצרות שפוקדות את ישראל חדשות לבקרים, בעיני זרים רבים מעבר למדינתנו לעתים נחשב לשדרוג משמעותי של רמת החיים. לכן לא מעטים המקרים שבהם זרים מנסים לקבל מעמד קבע בישראל בדרכי תרמית. אחד ממסלולי הרמייה הפופולריים ביותר להסדרת מעמד בישראל הוא קשר זוגי או קשר נישואין פיקטיבי עם אזרח ישראלי.


אך בצד זה קיימים, כאמור, גם אלפי מקרים של בקשות כנות לקבלת אשרת שהייה עבור בני זוג זרים של ישראלים, והדין מחייב את משרד הפנים לבחון בציציות את שלל הבקשות ולקבל אלה מהן שמעלות טעמים כנים.


על בני זוג הפונים בבקשה מתאימה למשרד הפנים להציג ראיות שמלמדות על כך כי הקשר ביניהם אינו פיקטיבי. בצד שורה ארוכה של תעודות ומסמכים מאומתים מחויבים בני הזוג להציג ראיות של ממש לכנות הקשר, כגון תמונות משותפות, תכתובות בכל מדיה אפשרית, לרבות מיילים, הודעות sms, whatsapp, skype וכדומה, הסכמי שכירות במקרים שבת הזוג או בן הזוג הזר גרים בארץ עם בן זוגם הישראלי, חשבונות בנק וכרטיסי טיסה משותפים, צוואות, רישום מוטבים בביטוחים, מכתבים של קרובים וחברים שמאשרים את עובדת הקשר ואופיו וכיוצא באלה.


ה"ראיון" במשרד הפנים מהווה חקירה לכל דבר ועניין


עוד בני הזוג עוברים תשאולים או "ראיונות" כלשון הנוהל עם נציגי המדינה, שבמהלכם הם נשאלים שורה ארוכה של שאלות על היבטים שונים של חייהם המשותפים, כמו גם חייו הפרטיים של כל אחד מהם.


כך, לעתים שואלים את המרואיינים, ונעיר שהמונח "ראיון" המופיע בנוהלי משרד הפנים והננקט על ידי נציגי המדינה מכובס לחלוטין, כאשר למעשה מדובר בחקירה לכל דבר, על אודות תחביביהם, כיצד מבלים יחד ומציינים חגים, קרובי משפחה של בן הזוג, אופי היחסים, עבודה נוכחית ועבודות קודמות, לימודים, בני זוג או ילדים מקשרים קודמים ועוד כהנה וכהנה שאלות.


שיקול חשוב בהערכתם של נציגי משרד הפנים את כנות הקשר הוא מעמדם האישי הפורמלי של בני הזוג. מטבע הדברים, אם בן הזוג הזר המוזמן או בן הזוג הישראלי המזמין מוגדר, על פי מסמכיו, כנשוי, הדבר מעורר את חשדם של נציגי המדינה, ועל בני הזוג לעבוד קשה כדי להוכיח שהקשר שלהם אמיתי.


חשיבות רבה גם נודעת למעמדו המשפטי של בן הזוג הזר בישראל. אם בקשת בני הזוג מוגשת כאשר הזר שוהה בישראל שלא כדין, לדוגמה, כשתוקף אשרת התייר שלו פג והוא לא דאג להאריכו או שבקשתו להארכה נדחתה, יחסו של משרד הפנים יהיה חשדני בהרבה, ותידרש מבני הזוג עבודה קשה כדי לשכנע את הרשויות בכנות כוונותיהם.


הדין והפרקטיקה בשטח בכל הנוגע להסדרת מעמדם בישראל של בני זוג זרים מציבים בפני המבקשים אתגרים ומשוכות לרוב. כל אחד משלבי בירור הבקשה חשוב ומתאפיין בניואנסים רבים, והעצה החשובה ביותר שאפשר אולי לתת לפונים היא כי עליהם להיערך ברצינות לכל פעולה אל מול משרד הפנים ובעיקר להיזהר בלשונכם.


לטעות שנעשית, למשל, במהלך ה"ראיון" עלולות להיות השלכות חמורות ביותר על גורל הבקשה ועל סיכוייה. לכן מומלץ לעבור את ההליך מורט העצבים בליווי של עורך דין המתמחה בדיני הגירה, שלכל הפחות יידע להניא את המבקשים מעשיית טעויות גסות.


מאת עוה"ד ארתור בלאייר ויצחק איתן (פרנלדס). הכותבים ממשרד מקונן-בלאייר-איתן שעוסק בדיני הגירה, משפחה ונזיקין