הסדרת מעמדם בישראל של בני זוג שאינם אזרחי המדינה מתחילה מהגשת בקשה מסודרת למתן אשרת כניסה. לאחר מכן מגישים בני הזוג למשרד הפנים שורה של מסמכים שמטרתם להוכיח את זהות בן הזוג הזר, את גילו, את מצבו המשפחתי, את מידת מסוכנותו וכן להעיד על כנות הקשר.


שלב הגשת מסמכים ראשוניים


אם השלב הראשון עובר בהצלחה, מוענקת לזר אשרת תייר מסוג ב/1 שבצדה רישיון עבודה. חשוב לדעת כי ויזה מסוג זה אינה מעניקה זכויות סוציאליות ובהן הזכות לביטוח בריאות ממלכתי, ובשלב זה יצטרך הזר לרכוש ביטוח רפואי באופן פרטי.


לאחר ראיון נוסף במשרד הפנים משודרגת האשרה של הזר לרישיון ישיבה ארעי מסוג א/5. מקץ כחצי שנה ממועד קבלת הוויזה הוא יוכל להצטרף לביטוח רפואי במסגרת קופת החולים, ככל אזרח, וכן לקבל זכויות מהמוסד לביטוח לאומי.


שלב הריאיון


לראיון שעוברים בני הזוג ברשות האוכלוסין משמעות גדולה ביותר מבחינת המשך הליך הסדרת המעמד. מסקנות נציגי משרד הפנים והתרשמותם מתשובות בני הזוג חשובות בהרבה ממסמכים כאלה ואחרים המוגשים על-ידי המבקשים. לתשובות ספונטניות שניתנות במקום משקל רב יותר מאשר למכתבים שהוכנו מראש, לכן יש להקפיד הקפדה יתרה על מתן תשובות מלאות ומדויקות.


אם נציג משרד הפנים יזהה סתירות מהותיות בתשובות, עלול הדבר להוות מכשול משמעותי להמשך ההליך. ישנן דוגמאות רבות לסתירות עובדתיות, החל מהמועד והנסיבות שבהן הכירו בני הזוג וכלה במידע שכל אחד מהם מוסר על השני, על בני משפחתו, עבודתו וכיוצא באלה.


אם התעורר אצל נציג רשות האוכלוסין חשד לקשר פיקטיבי, רשאי משרד הפנים שלא לאשר כניסה של בן הזוג המוזמן לישראל (אם מדובר בראיון סימולטני כאשר הישראלי נמצא בארץ והזר בחו"ל), שלא להאריך את אשרת השהייה של הזר, אם הוא כבר בישראל ולדרוש ממנו לצאת מהארץ בתוך פרק זמן קצר ביותר.


במקרים מסוימים, שבהם קיימים ספקות לעניין כנות הקשר, רשאי משרד הפנים להאריך את שהייתו של הזר בכפוף להפקדת ערבות כספית.

 

מה עושים אם קיבלתם סירוב?


סירוב הרשות להאריך לבן הזוג הזר אשרת שהייה פירושו הפסקת ההליך המדורג ודרישת משרד הפנים כי הזר ייצא מישראל, לרוב באופן מיידי. בנסיבות אלה אין בידי המבקשים זמן רב להתדפק על דלתות הרשות ולנסות לשכנע את נציגיה לשנות את ההחלטה. חייבים לפעול מהר וביעילות.


עצתנו לא לבזבז זמן יקר - ולפנות בלא שיהוי לעורך דין שמצוי בתחום הסדרת מעמד ודיני הגירה. מייצג מנוסה יידע למצות את זכות ההשגה שמסורה לבני הזוג בהליך המנהלי הפנימי, וככל שיידרש יפנה בהמשך לבית הדין לעררים, לבית המשפט לעניינים מנהליים ולבית המשפט העליון.


עורך הדין גם ידאג להגיש בקשה לצו ביניים שמטרתו למנוע את הרחקת בן הזוג הזר מישראל כל זמן שמתברר הערר או הערעור בערכאות השיפוטיות.

 

מאת עו"ד ארתור בלאייר שעוסק בדיני הגירה והסדרת מעמד בישראל