מצוות השמיטה מחדדת לאדם את אחת התכונות החשובות ביותר שכדאי לו לאמץ. פיתוחה של תכונה זו יש בה להקל על האדם במהלך חיו ולהעמידו על האמת העובדתית, אמת אשר יש לה נטייה להעלם עקב מקבילתה העומדת לרועץ - הגאווה. 


באמצעות מצוות השמיטה ומצוות הביכורים עולה על נס מידת הענווה, מידה זו מתארת מציאות פשוטה לאדם. האדם לא יצר את העולם וכל הקיים בתוכו לרבות את עצמו. האדם נהנה מכל מה שהחיים מציעים לו ללא עמל ויזע, אין הוא עמל על ירידת הגשמים, תנועת גרמי השמים ויתר המחצבים המצויים בבריאה כמו גם על תקינות מערכות היקום בכלל וגופו בפרט. הבנה זו הנאמרת כברכה לשם עם הבאת הביכורים ובחדלות מעבודת האדמה והפקרת תבואתה כל עני וכל דורש הופכת את האדם למוקיר תודה ולנהנה מחסדים רבים המושפעים עליו כל רגע ורגע של חיים, כל רגע ורגע של אלוקים.


בעת בה הענווה מפנה מקומה לגאווה מתהווה המחלוקת.


באילו מקרים נגיש התנגדות לביצוע שטר?


התנגדות לביצוע שטר תוגש כאשר מופעלים הליכי הוצאה לפועל כנגד אדם בגין חתימתו על שטר ערבות או שיק שנמסר וחולל. במקרה בו ישנם לנתבע טענות הגנה בגין כשרות השטר או חתימתו ו/או אי אחיזתו כחוק בידי התובע הרי שהסוגיה תעבור לפתחו של בית המשפט לבחינת הטענות. חלק מהסוגיות המרכזיות בנושא זה מוצג בקצרה להלן.


מתי מחזיק השיק או השטר יחשב כאוחז כשורה?


אחיזה כשורה היא סטאטוס, מכוח הדין מעמדו של אוחז כשורה יקום במענה להוראות שני תתי סעיף 28 (א) לפקודת השטרות (להלן: "הפקודה"): בהתאם לסעיף א', אוחז כשורה הוא מי שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין וזאת רק במקרה בו הוא אוחז בשטר טרם עבר זמנו, וכי לא ידוע לו כי השטר חולל לפני כן. במקרה בו תנאים אלו לא מתקיימים הרי שאחיזתו פגומה. בהתאם לסעיף 29 לפקודה קיימת חזקה לכאורה, שהאוחז השטר הוא אוחז כשורה.


האם יש בזיוף חתימה על השיק, כדי לפטור מכל אחריות לפירעון השיק?


סעיף 22 (א') לפקודת השטרות קובע כי אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו. סעיף 23 (א') לפקודת השטרות קובע כי במקרה בו החתימה על שטר מזויפת בטל כוח השטר ואין באמצעותה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פירעונו על כל צד. על פי הפקודה, לא ניתן לחייב אדם לפרוע שיק אשר חתימתו עליו זויפה.


ומה באשר לנטל אמיתות החתימה על השיק?


כאשר אמיתות החתימה במחלוקת, על התובע מוטלת החובה להוכיח את תקינות השטר, לרבות אמיתות החתימה.


הדרכים על פיהם מוכיחים או תוקפים את אמיתות החתימה:


• באמצעות עדות ישירה, משמע, עדותו של החותם או עד לחתימה.
• באמצעות השוואת החתימה השנויה במחלוקת לחתימה המוכחת כאמיתית, תוך מעקב אחר נקודות דמיון ושוני בין החתימות.
• באמצעות עדותו של אדם המכיר את כתב היד או החתימה המצויה במחלוקת, ומעיד על מידת התאמתה למסמך האמור.


לסיכום יחודד כי החוק מקנה הגנה מרבית למי אשר נגנב ו/או אבד שטר וזויפה חתימתו. יתרה מכך החוק מחייב את מקבל השטר והאוחז בו לנקוט בזהירות משנה טרם קבלת השטר בבחינת זהות מוסר השטר, תקינות השטר והחתימה המתנוססת עליו וזאת בהתווסף לקבלת השטר בתום לב ובמהלך מסחר תקין ומסירת תמורה בגינו.