איך לצאת מהחובות בהוצאה לפועל?

אנשים רבים נקלים לחובות כבדים וכתוצאה מכך לקשיים כלכליים אשר מצריכים נקיטת פעולות מתאימות.

 

כעורך דין המתמחה בהוצאה לפועל ייצגתי לקוחות רבים אשר הסתבכו בחובות כבדים אם בשל כך שחתמו ערבות לחבר, אם בשל כך שניהלו עסק שכשל, אם בשל כך שלקחו הלוואות לרכישת דירה או סחורה לעסק או בשל בתביעה שקיבלו.

 

ההמלצה הראשונה שאני נותן ללקוחותי היא לא להתעלם מהחובות ומתמרורי האזהרה וברגע שמסתבכים בחובות או מקבלים את האזהרה מההוצאה לפועל יש לפעול כדי למצוא פתרון ולצאת מהחובות.

 

בדרך כלל לקוחותיי מגיעים אלי כאשר הם נמצאים במצוקה נפשית וכלכלית שכן נושים רבים פועלים כנגדם ללא רחם כדי לגבות את החוב והנושים לא בוחלים בכל הליך במסגרת ההוצל"פ ותוצאה מכך החייבים נאלצים להתמודדות מול מספר רב של הליכים בהוצאה לפועל.

 

יצויין כי ההליכים בהוצאה לפועל כוללים בין היתר עיקול בבנקים, עיקול בחברות ביטוח, עיקולים בקופות גמל ופנסיה, עיקול מיטלטלין בבית ובעסק, עיקול רכב, עיקול מקרקעין, כינוסי נכסים על עסקים ועוד הליכים רבים.

 

איחוד תיקים

 

החייב יכול לבקש לאחד את כל תיקי ההוצאה לפועל כנגדו אם יש באפשרותו לשלם לפחות 3% מכלל חובותיו בכל חודש עד לדיון בבקשתו לאיחוד תיקים .

 

את הבקשה לאיחוד תיקים יש להגיש בלשכה בה ננקטים כנגד החייב מרבית תיקי ההוצאה לפועל כנגדו.

 

במסגרת הבקשה לאיחוד תיקים על החייב לשלם על חשבון חובותיו בתיקי ההוצאה לפועל כל חודש את התשלום שיקבע לו, לאחר חקירתו ודיון בבקשתו.

 

חשוב להדגיש כי קיימת אפשרות כי רשם ההוצאה לפועל יורה על החייב לשלם כמידי חודש בחודשו תשלום שהוא נמוך מ-3% .

 

לאחר שהחייב מגיש את הבקשה לאיחוד תיקים מעוכבת יציאתו של החייב מן הארץ ורשם ההוצאה לפועל יכול לצוות על עיקול כל נכסיו של החייב.

 

היתרון החשוב בהליך איחוד התיקים הוא שניתן לנקוט בהליכים רק בתיק האיחוד בלבד ולא ביתר התיקים וכתוצאה מכך יש פחות הליכים הננקטים נגד החייב והלחץ כנגדו פוחת.

 

מניסיוני הרב ככל שחולפים הימים מפתיחת תיק האיחוד הרי שלא ננקטים כל הליכים בתיק האיחוד וזאת בתנאי שהחייב עומד בתשלום החודשי שנקבע לו.

 

שכאשר ניפתח תיק הוצאה לפועל נוסף כנגד החייב לאחר שהגיש את הבקשה לאיחוד תיקים תיק זהמצטרף לתיק האיחוד ואז גם נחסך לחייב החיוב בשכר-טרחה ב', שהוא בין 5% ל-15% מסכום החוב.

 

החייב יוגדר כמוגבל באמצעים במידה ושאינו מסוגל לשלם את חובותיו בדרך של איחוד תיקים אם לא עומד בהחזר החוב לפי תקופות הזמנים כדלקמן:

 

· חובותיו שהם פחות מ- 20,000 ש"ח והסכום החודשי שקובע רשם ההוצל"פ בצו תשלומים אינו מגיע לכדי אפשרות לסילוק חובותיו תוך 2 שנים.

 

· חובותיו הן בין 20,000 ל- 1000,000 ש"ח ויכולת ההחזר של החייב הינה לתקופה העולה על 3שנים.

 

· חובותיו של החייב עולים על 100,000 ש"ח ולא ניתן לסלקו על-פי יכולת ההחזר שנקבעה לחייב בפחות מ- 4 שנים.

 

כאשר החייב מוגדר כחייב מוגבל באמצעים הרי שכל תיקי ההוצאה לפועל שלו יאוחדו ואו אז יחולו עליו המגבלות הבאות:

 

· הגבלת החייב כלקוח מוגבל חמור, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981.

 

· עיכוב יציאתו מן הארץ.

 

· הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס אשראי.

 

· איסור על ייסוד תאגיד, או להיות בעל עניין בתאגיד במישרין או בעקיפין, או בשותפות עם אחר ועוד.

 

לאחר שרשם ההוצאה לפועל מורה על איחוד כל תיקיו של החייב המוגבל באמצעים הרי שאז יתנהלו כל ההליכים נגדו במסגרת תיק זה בלבד, מצב שבפועל יוצר חוסר פעילות בתיק שכן כל נושה בתיק מאמין כי אין סיכוי להוציא כספים ולפיכך גם לא "שווה" לו להתאמץ כדי שנושים אחרים שלא עשו דבר בתיק ייזכו לקבל כספים מהגבייה.

 

לכאורה לפי התיאור עד כה נראה כי עסיקנן במצב, לכאורה, אידיאלי מצד החייב הנכנס למצב שלמוגבל באמצעים אולם זוהי רק אשליה בלבד שכן לחייב שנקלע למצב זה אין כל סיכוי לצאת מחובותיו במסגרת ההוצל"פ והוא יישאר עד סוף ימיו שם בנוסף למגבלות הרבות כלפיו.

 

הסדר עם הנושים

 

כדי להתקדם לעבר יציאה מהחובות, על החייב לנסותו להגיע להסדר עם כל הנושים שלו במסגרת ההוצל"פ, וכן עם נושים שטרם התחילו לפעול במסגרת ההוצאה לפועל.

 

על החייב לפנות לנושה או לעורך דינו בהצעה לתשלום החוב כדי להגיע להסדר בהתאם ליכולתו הכלכלית ושלאחר עמידה בהסדרים אלו יסיים את כל חובותיו.

 

חשוב להבין שאין להתחיל לשלם לאף נושה לפני שאתה מגיע עם כלל הנושים להסדרים ולפיכך יש חשיבות שהחייב יגיע להסדר מסודר ובכתב עם כל הנושים לגבי אופן סילוק החוב ולא רק עם חלק מהנושים שכן אז רוב הסיכויים שהמהלך הזה של הסדר חובות לא יצליח.

 

אם וככל שהחייב לא הצליח להגיע להסדר עם כלל הנושים שלו בהתאם ליכולותיו הכלכליות הרי שאין לומר נואש ואו אז אנו פונים להליך הסדר נוסף שהוא למעשה הליך מחוץ לתחומי ההוצאה לפועל .

 

פשרה על פי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980

 

תנאי מקדמי להגשת בקשה על-פי סעיף 19א לפקודה הינה חוב העולה על 20,000 ש"ח.

 

לבקשה זו יש לצרף את הצעת הפשרה הכוללת תצהיר בו החייב מצהיר כי אינו יכול לשלם את כל חובותיו, וכן לצרף דין וחשבון על חובותיו ורכושו כאמור בסעיף 17(א)(2) לפקודה בהתאם לפי טופס 5 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985.

 

לאחר שהחייב מגיש את ההצעה יזמן כונס הנכסים הרשמי אסיפת נושים כאשר להזמנה יצורף תסקיר מטעמו.

 

במידה וההצעה אושרה על ידי רוב באסיפת הנושים, או מאלה ששלחו תגובתם להצעה בכתב, שלהם75% מכלל חובותיו של החייב הרי שההצעה תובא לאישור בית-המשפט.

 

ההצעה של החייב מובאת לאישור בית-המשפט, כאשר מתקיים דיון בה אליו מוזמנים כלל הנושים, אף אלה שנתנו הסכמתם להצעת הסדר/פשרה.

 

במידה ובית המשפט סובר כי הצעת החייב סבירה ויש בה כדי להואיל לציבור הנושים בכללותו, רשאי הוא לאשר ההצעה, או להתנותה בתנאים לרבות מתן ערובות לביצועה.

 

חשוב להבהיר כי בבקשה להסדר לפי סעיף 19אלפקודה ישנו תנאי נוסף לפיו האישור מותנה בכך שההצעה הינה לתשלום מעל 30% מכלל החובות הלא-מובטחים בתוספת הצמדה עד יום הגשת הבקשה .

 

פשרה או הסדר שכזה יחייבו את החייב וכל נושה שהיה לו חוב בר-תביעה מהחייב, למעט חוב על-פי פסק-דין מזונות, או חוב אחר, שהפטר לא היה מפטיר את החייב מחובותיו כלפיו.

 

עם מילוי התחייבויותיו של החייב על-פי הצעתו המאושרת על-ידי בית-המשפט לא יהיה חייב כל חוב נוסף שהיה בר-תביעה במועד הגשת הבקשה לפי סעיף 19א לפקודה או צו הכינוס.

 

פשיטת רגל

 

אם ההליך על פי סעיף 19א לפקודה לא צלחה הרי שקיימת לחייב דרך נוספת על פי פקודת פשיטת הרגל.

 

בדרך זו יגיש החייב בקשה להכרזתו כפושט רגל, ויעתור לעיכוב ההליכים נגדו ומתן צו כינוס, כאשר ברוב בתי-המשפט המחוזיים יינתן צו עיכוב הליכים בכפוף לתשלום חודשי.

 

בעקבות הליך זה ניתן לחייב, בדרך-כלל, הפטר מכל החובות שעמדו כנגדו ביום מתן צו הכינוס למעט מזונות וקנסות.

 

כאשר אני מייצג חייב בהליכים של פשיטת רגל אני ממליץ בראש ובראשונה שהחייב יפעל בשקיפות מלאה, ובמיוחד כאשר הכנ"ר מקבל מידע רב על החייב.

 

המלצה שנייה היא למלא אחר דרישות נציגי הכנ"ר, או המנהל המיוחד, או הנאמן וביצוע הוראות בית-המשפט, תוך שמירת אסמכתאות על ביצוע המתבקש הן לעניין משלוח דו"חות חודשיים לכנ"ר בדואר רשום ו/או בפקס מאושר.
 

עודכן ב: 28/08/2012