תפקידו העיקרי של עורך דין בבית המשפט זה לשכנע את השופט ובכך לקבל פסק דין לטובת הלקוח שלו. לכל צד בבית המשפט יש את הטענות, העובדות והראיות שתומכות בגרסה שלו אבל בסופו של ההליך המשפטי השופט נותן פסק דין רק לטובת אחד הצדדים . העורך דין משכנע את השופט באמצעות כתבי בית הדין שהוא מגיש לבית המשפט בהם הוא מפרט את עמדת הלקוח שלו או באמצעות שכנוע חזותי כאשר עורך הדין מופיע בפני השופט ומציג בפניו את עמדת הלקוח שלו.   

אני שומע עורכי דין שמנסים לשכנע את השופט ולהרשימו באמצעות מילים אינטלקטואליות וגבוהות או מילים שמופיעות רק במאמרים של פרופסורים כאשר אין במילים אלו היוצאות מפיהם אותם עורכי הדין כל תוכן פנימי, רגשי או חזותי שיכול להשפיע על השופט .

עו"ד צריך לטעון כלפי השופט באמצעות דימויים חזותיים ברורים בכדי שהשופט יחווה את הסיפור ואת הטיעון שלנו ויהיה לו ציור אמתי וחזק על העוול שנגרם ללקוח שלו ובעקבות כך הוא לפסוק לטובת הלקוח שלנו . 
 
הרבה פעמים מילים של עורכי הדין המכוונות אל המקום האינטלקטואלי והסטרילי שבו נמצא הראש כמעט ולא חודרים אל הלב של השופט.

בסופו של דבר הלב והרגש הם אלו שמקבלים את ההחלטות החשובות כמעט בכל דבר

העולם הרגשי של כל אדם, כולל שופט, הוא עולם משמעותי ומשפיע  יותר מאשר העולם השכלי ולכן על עו"ד להשתמש  במילים פשוטות , מילים היוצרות תמונות והמחוללות רגשות אצל השופט.

הרבה פעמים אני שומע את התובע מתאר בפני השופט את הנזק שנגרם ללקוח שלו באופן הבא

"
לתובע נגרם נזק כבד ועגמת נפש בשל התנהלות הנפשעת, החמורה והלא מתקבלת על הדעת של הנתבע שעשה ככל העולה על רוחו בניגוד  לסעיף 4(א)(3) לחוק המקררים הבלתי מקררים ובניגוד לפרשנות של פס"ק קופיקו נגד קופיקו מס' 145778-55-19 ...  ועל השופט לקבל את עמדת הלקוח שלי לאור דבריו היפים והנאורים והחשובים של המלומד והחכם העולמי בן משה בסוגיית הפשיעה במדינות העולם השלישי לפני מלחמת העולם השנייה..." 


כשעו"ד מציג בפני שופט טיעון או תיאור מופשט וקר, כל אדם וקל וחומר השופט משלים את התמונה בראש באמצעות הדימויים הנפשיים והאישיים שלו ולעיתים השופט אף לא משלים את התמונה ולכן הוא לא מצליח להרגיש כלום כלפי הלקוח שלי.

השופט צריך לשים תיאורים ותמונות בתוך המילה "עגמת נפש" או למילה "נזק כבד". למעשה המילים הקרות הללו עוברות ליד השופט בלי לגעת בו ובלי לגרום לו לחוש בחוסר הצדק שנעשה לאחד הצדדים.

כאשר הוערך דין לא משתמש במילים הנכונות והמרגשות אזי  השופט משלים באופן חלקי או לקוי או לא משלים בכלל את התיאורים כדי לייצר לו סיפור אבל ברוב הפעמים נותר לשופט בראש סיפור משמעמם וקר שלא מניע אותו לשום רגש כלפי הלקוח שלנו  .

כתבי תביעה או כל מסמך אחר שעורכי הדין מגישים לבית המשפט צריכים לגרום לשופט לחוש רגש כלשהו אם זה של כיף או התרגשות או עצבות או שעשע או כל כל רגש אחר אבל מוטלת על עורך הדין חובה לא לשעמם את השופט. אין דבר רע יותר משעמום.

בחירת המילים של עורך דין הנו תהליך נפשי, המתבצע אצל כל אחד מעורכי הדין ברובד המודע וההכרתי שלו .לכל עורך דין יש את שפת הדיבור שלו ואופן הדיבור הייחודי שלו כדי ליצור סיפור אמין ומרגש.

כאשר עו"ד זועם על משהו שעשו לו והוא מדבר מאזור הלב והרגש שלו, מתוך כעס או זעם הרי שמילים הנכונות והמתאימות תבואנה מאיליהם הן יבואו בתמהיל הנכון בלי צורך שהעורך דין  יחשוב על כל מילה שהוא אומר.
 
אני ממליץ לעורכי הדין לפני שהם מגיעים לבית המשפט לכתוב לפרטים את הסיפור שהם מספרים  , לארגן בראש ולהתכונן כראוי לדיון שהם מופיעים בו אבל כאש הם מגיעים לבית המשפט כדאי להם לא לקרוא בפניו  את הטיעונים שלהם מתוך הדפים שהכינו אלא לדבר באופן טבעי ולתת למילים לצאת בטבעיות.

בחור שמתוודה בפני בחורה על אהבתו הגדולה באופן ספונטני וללא הכנה מוקדמת הרבה יותר אמיתי ומרגש  מאשר בחור שקורה לבחורה מתוך דף שהכין מראש שהוא אוהב אותה. שמדברים באופן הספונטני  גם לשטף הטבעי של המילים יש משמעות עצומה ככלי לבטא את עצמנו ומי שאנחנו.


עודכן ב: 23/02/2015