במאמרים הקודמים טענתי כי הטיעון היעיל ביותר נעשה כאשר עורך הדין מציג את הטיעון שלו באמצעות סיפור אמין, ענייני ומרתק.
כעת נבין כיצד עורכי דין טובים בונים את הסיפור שלך עבור השופט.
כדי לבנות סיפור מנצח עבור השופט לא מספיק שהעורך הדין ישמע רק את הגרסה של הלקוח שלו. זה לא מקצועי. אלא על העו"ד לחקור באופן יסודי את המקרה שהגיע לפניו בעיניים ביקורתיות, לשאול את עצמו ואת הלקוח את השאלות המתאימות, להגיע לזירת האירוע במידת הצורך, לראות מה קרה ללקוח שלו, מה הנזק שלו, מה העוול שעשה לו, לקרוא מאמרים, פסיקה וחוק וכו' כדי ליצור את חומר הגלם של הסיפור-טיעון שלו.
הסיפור של העו"ד צריך להיות בנוי על תזה מרכזית אחת שהיא נקודת ההשקפה של עורך הדין על המקרה ועל הלקוח שלו. אני יודע שלעיתים קשה למצוא רק תזה אחת אבל יש חשיבות רבה להתמקדות והעברת המסר בצורה יעילה. הטעות הגדולה של עורכי הדין (שנובעת מכוונות טובות) זה שהם מנסים להכניס מספר השקפות או תיזות וכך הם גורמים לבלבול אצל השופט.
כדי שעורך הדין יגיע לתזה העיקרית של הטיעון שלו הוא צריך לשאול את עצמו מה הוא בכלל רוצה מבית המשפט? מה הוא רוצה לקבל בסופו של ההליך המשפטי, כלומר מה העו"ד רוצה שהשופט יפסוק לו.
במאמר מוסגר אעיר כי אני רואה הרבה עורכי דין שלא ממש מבקשים מבית המשפט מה שהם רוצים או שהם מתביישים לבקש את כל מה שהם רוצים. אני אומר לכם תבקשו בפה מלא מה אתם רוצים. השופט בבית המשפט רוצה ומעוניין לשמוע בבירור מה עורך הדין רוצה בדיוק ולא בערך. אם זו תביעת פיצויים אז להגיד לשופט שאנחנו דורשים 5 מיליון שקלים פיצויים.
בהליך בניית הסיפור המנצח על העורך דין לשאול את השאלות הבאות:
מדוע הצד שלנו צריך לזכות במשפט ובמה שאנחנו נלחמים עבורו?
אילו עובדות, נימוקים היגיון, צדק תומכים בצד של הלקוח שלנו?
מהו הסיפור שיציג את כל הטיעונים של הלקוח שלנו בצורה הטובה והאפקטיבית ביותר?
מה לדעתו של העו"ד הטענות של הצד השני ומה התשובות שלו לכך. אסור לחפף בשלב זה כי באמצעות שאלה זו אנחנו מנסים להבין כיצד הצד השני חושב ואם נבין זאת נבין כיצד לטעון כנגדו.
כדאי שהעורך דין יבחר נושא או משפט לסיפור או דימוי מקורי לסיפור שיכול לתאר או לסמל את רוחו של התיק ושיתמוך בתזה שלנו ולחזור על המספר מספר פעמים במהלך המשפט כדי שיקלט היטב אצל השופט.
חשוב לציין כי ההכנות לטיעון המנצח זה המרכיב החשוב ביותר בניית הסיפור של כל עורך דין. ההכנה כוללת גם כתיבה בפועל של התשובות לשאלות.
לאחר מכן צריך לכתוב את הסיפור ולא להסתפק רק שנספר לעצמנו בעל פה את הסיפור. מניסיוני כתיבה מוציאה מאיתנו דברים שלא היינו מודעים להם, בכתיבה אנחנו מבינים לעיתים שחסרים לנו פרטים מהותיים או שהסיפור שלנו לא מספק מדוייק.
לעולם לא נדע אלו טיעונים מבריקים חבויים בראש שלנו אלא אם כן נתחיל לכתוב שכן באמצעות הכתיבה אנחנו מוצאים את החבוי בנו.
לבסוף, חובה נתכונן ועוד להתכונן כדי להכיר את כל העובדות של הלקוח שלנו לאשורן. החלופה היחידה שתעמוד לרשותנו בבית המשפט אם לא נתכונן זה לפברק את הסיפור והטיעונים של הלקוח שלנו ולהודות שאנחנו לא יודעים, וכידוע שטויות לא מנצחות בטיעונים חשובים.