מהם כללי ההתנהגות בבית המשפט?

יוצא לי לראות לא מעט עורכי דין שמופיעים בבתי משפט ולא תמיד מהיא הדרך הראויה להתנהג כדי לנצח בתיק שהם מנהלים.

יש עורכי דין שעומדים בבית המשפט קפואים ומבוישים, יש עורכי דין שתמיד תוקפים את השופט ואת יתר הצדדים בבית המשפט וישנם עורכי דין אדישים.

דבר ראשון צריך להבין כי בית המשפט הנו "הבית" של השופט ומבחינתו של השופט הוא "המארח" של עורכי הדין ויתר הצדדים שבאים לדון בפניו ולכן ברור שצריך לנהוג בבית המשפט כבוד כלפי השופט.

עד כמה צריך לכבד את השופט?

הרי כבוד במידה מוגזמת מצד העורך דין יכול לפגוע בייצוג הלקוח שלו? מצד אחד עורכי דין לא צריכים לעמוד קפואים וביישנים בבית המשפט ולחשוש מכל מילה שהם מוציאים אבל מצד שני יוצא לי לראות הרבה עורכי דין שתמיד מדברים בגסות על השופט וצועקים וכל עבר ורבים עם כולם. אגב, שני סוגי ההתנהגות הנ"ל של עורכי הדין נובעת מחוסר הביטחון שלהם בעצמם.

כמו שאנחנו לא נגיע לביתו של הידיד שלנו ונתחיל לצעוק עליו שיביא לנו לשתות ולאכול ושיכבד אותנו ככה עורך דין לא צריך לצעוק ולצוות על השופט מה לעשות ומה לא לעשות.

לא מזמן הייתי בבית המשפט וצפיתי בדיון שהתנהל כאשר עורך הדין ביקש מהשופט בקשה עבור הלקוח שלו. השופט שהיה אדיב מאוד לא היה יכול להסכים לבקשה מבחינת הדין אבל הציע במקום זאת חלופה הוגנת עבור הלקוח שלו, מתוך רצון לעזור לעורך דין. אותו עורך דין נעמד על רגליו האחוריות ולא הצליח להבין מדוע השופט מסרב לו ואז דיבר אליו בזלזול על ההצעה "הלא יעילה" של השופט שאין לה שום ערך ללקוח שלו וביקש שוב מהשופט לקבל את בקשתו. לפתע שמתי לב איך השופט משנה במאה שמונים מעלות את היחס שלו לאותו עורך דין ומתחיל "לרדת" על כל מה שהוא אומר ולו רק בגלל שהשופט רצה להיות אדיב כלפי אותו עורך דין ובתמורה קיבל ממנו צעקות וזלזול לא מובן.

מהצד השני קורה לפעמים בבית המשפט שעורכי הדין רוצים לבקש מהשופט בקשה לטובת הלקוח שלהם אבל הם מהססים לבקש את הבקשה מהשופט או שאותם עורכי דין מתחילים לבקש את הבקשה אבל ברגע שהשופט רומז על כך שהוא לא יעתר להם אזי אותם עורכי דין מפסיקים לבקש עבור הלקוח שלהם.

הפחד והחשש הכובל את הידיים של אותם עורכי דין הוא פחד הנורא מפני דחייה של השופט. עורכי דין חוששים שהשופט ידחה אותם או יגיד להם "לא" או שהם מפחדים להפסיד את התיק וכל זאת מתוך הנחה שגויה שאם הם לא יבקשו אז הם לא יידחו ואז הם גם לא יפסידו.

אני מציע לעורכי דין לבקש מבית המשפט כל מה שהם רוצים עבור הלקוח שלהם בביטחון ואמונה שזה מה שמגיע לו. פתיחות מצד העו"ד משחררת אותו ואת האמינות שלו, אבל הססנות מחלישה את האמינות. אין יותר אמין מעורך דין שמאמין שהלקוח שלו זכאי לקבל משהו מהצד השני והוא נלחם על כך.

העו"ד צריך להרגיש בנוח, לשים את הבקשה שלו "על השולחן" ככה השופט יכבד אותך אותו. וכאשר שמים את הבקשה על השולחן הבקשה צריכה להיות ספציפית וברורה היינו על העורך דין להגיד במפורש מה הוא רוצה מהשופט. אם זה כסף אז להגיד גם איזה סכום הוא רוצה.