עו"ד נילי כהן אברג'יל

 

בנקים בישראל פועלים לגביית חובות שהותירו אחריהם לקוחות שנפטרו, באמצעות תביעות כנגד יורשים ו/או בני משפחתו של המנוח ו/או עזבונו.

 

תביעות אלו מוגשות בדרך כלל באמצעות הליך של סדר דין מקוצר, שכן לרוב מדובר בסכום קצוב הניתן להוכחה בקלות באמצעות הגשת מסמכי הבנק, כגון הסכמי הלוואה, בקשה לפתיחת חשבון, תדפיסי עו"ש וכו' ולרוב הם פועלים בהתאם לכללים שקבעה הפסיקה כלפי הבנקים בקשר לתביעות מסוג זה.

 

משמעות הגשת תביעה של הבנק בסדר דין מקוצר היא כי לנתבע אין למעשה זכות אוטומטית להתגונן כנגד תביעה זו, שכן התביעה ברורה ומוכחת באמצעות המסמכים שהבנק מגיש ולכן הבנק, לכאורה, זכאי לסעדים אותם הוא תובע כמעט באופן אוטומטי.

 

נתבע שמבקש להתגונן כנגד חוב זה, יצטרך להגיש בקשת רשות להתגונן ולפרט בה את נימוקיו מדוע קמה לו הגנה ראויה כשלבקשה זו מצורף תצהיר. אם לא תוגש בקשת רשות להתגונן, סביר שיינתן פסק דין כנגד אותו הנתבע ולבנק אף תהיה אפשרות לגבות את החוב באמצעות הליכי הוצאה לפועל.

 

אם הוגשה בקשת רשות להתגונן, בית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בבקשת הרשות להתגונן ויכריע האם יש לאפשר לנתבע להתגונן, ואם יחליט שכן, הבקשה והתצהיר שהוגשו יהפכו לכתב הגנה והתיק יועבר למסלול של תביעה רגילה בבית המשפט המוסמך.

 

אלא מאי? פעמים רבות בני המשפחה הנתבעים, נלחצים מהתביעה ורצים אל הבנק על מנת לשלם את החוב שנצבר, אף מבלי לערוך התייעצות עם עורך דין ובכך ייתכן שהם נפלו קורבן לתביעה בשיטת המצליח ואז ייקחו על עצמם תשלומים שייתכן ויכלו להימנע מתשלומם או לדחותם.

 

לעניין זה נעשה קצת "סדר" בשאלה את מי הבנק רשאי לתבוע לאחר שאדם הולך לעולמו.

 

נקודת המוצא היא להבין שני מושגים בסיסים.

 

1. "עיזבון"- עיזבון הוא כלל נכסי המנוח. עיזבון אינו אישיות משפטית הכשרה להיתבע.

 

2. "יורשים" – בהתאם לחוק הירושה, אדם הופך ליורש, בעל מעמד חוקי, רק לאחר שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה שקובע שאותו האדם הוא היורש ויש לו חלק כזה או אחר בעיזבון, לרבות חובות וזכויות שהיו למנוח.

 

מכאן, המסקנה היא שעד שלא חולק העיזבון לאחר צו ירושה או צו קיום צוואה, הרי שטרם נקבע למי שייך עיזבון המנוח ולכן אין אדם שהבנק יכול לתבוע אותו בגין חובות המנוח.

 

יובהר כי אין מעמד משפטי ל"יורשים פוטנציאלים" או "יורשים טבעיים" שכן חוק הירושה מדבר אך ורק על "יורשים". לכן לאדם שטרם הוכרז כיורש חוקי (באמצעות צו קיום צוואה או צו ירושה), אין כל מעמד משפטי ואין כל זכות או חובה בנכסי העיזבון ולכן הבנק, ואף כל נושה אחר, לא יכול לתבוע אותו.

 

היום בעידן האינטרנט, לבנק קיימת אפשרות לצפות במרשם רשם הירושות ולבדוק בלחיצת כפתור האם הוכרו יורשים והאם חולק העיזבון ועל הבנק להציג מידע זה במסגרת כתב התביעה שלו.

 

לכן, גם אם קיימים בני משפחה שהם לכאורה זכאים להיות יורשים (כמו ילדים של המנוח), עד שהדבר לא מוכרע כדין באמצעות צו מרשם הירושות או מבית המשפט לענייני משפחה, אין לאף אחד מבני המשפחה זכות או חובה בנכסי העיזבון ולא ניתן לתבוע אותם בגין חובות של המנוח.

 

תביעה שכזו, ככל שתוגש, אין לה רגליים והיא אינה כשירה להתברר כדין, שכן אין אפשרות חוקית לתבוע מי שלא הוכר כיורש לפי חוק הירושה.

 

לעניין זה, שוו בנפשכם מצב שבו המנוח השאיר אחריו ילדים, שהם לכאורה "היורשים הטבעיים" והבנק תובע אותם לתשלום חוב שהותיר המנוח עוד טרם ניתן צו ירושה או צו לקיום צוואה. הילדים "רצים ומשלמים" אלא שלאחר מכן מתגלית צוואה של המנוח ומסתבר שהמנוח בכלל ציווה להוריש את כל עזבונו לאדם אחר, למשל לחבר או עמותה. ברור שבמצב כזה הילדים מעולם לא היו יורשים ולמעשה שילמו את חובו של אביהם למרות שהם אינם היורשים ואין להם כל חלק בעיזבון המנוח – לא לחיוב ולא לשלילה.

 

משרד עו"ד יניב דרי ושות' הנו משרד העוסק בתחום האזרחי מסחרי בדגש על מקרקעין, משפט העבודה, ליטיגציה אזרחית ומסחרית, הוצאה לפועל ודיני נזיקין.

 

אין באמור לעיל כדי להוות חוות דעת משפטית, באשר כל מקרה ונסיבותיו. כן אין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ע"י עו"ד הבקיא בפרטי המקרה הספציפי, ואין בו כדי להוות המלצה לעשיית פעולה משפטית או הימנעות מעשייתה.
 


עודכן ב: 20/06/2012