"תניית אי תחרות"

קיבוצים רבים מחזיקים במפעלים. במרבית המקרים מצוי במפעלים אלו מידע אשר הקיבוץ, מטבע הדברים, אינו מעונין, כי יחשף למתחרים או יהיה בגדר נחלת הכלל.

 

בדרך כלל לעובדי המפעל גישה ישירה למידע זה לצרכי העבודה היומיומית. מעסיקים רבים סוברים, בטעות, כי אם בחוזה העבודה ישנו סעיף אשר מונע מהעובד לעבור לעבוד במפעל מתחרה ("תניית אי תחרות") אזי בכך תמה מלאכתם והם מוגנים. מצאתי כי יש חשיבות להביא בפניכם, בתמצית, את הכללים המחייבים, נכון להיום, שיאפשרו לכם להגן על המפעל מפני עובד אשר בסיום יחסי העבודה יחליט לעבור ולעבוד במפעל מתחרה.

 

ההלכה המחייבת, קובעת כי, ככלל, כדי ליתן תוקף לתניית אי תחרות המופיעה בחוזה העבודה, יש להוכיח כי היא מגנה על אינטרס לגיטימי של המעביד. כלומר, כאשר כל רצונו של מעביד הוא כי עובדו לשעבר לא יתחרה בו, לא יהא תוקף לתניית אי התחרות.

 

נכון להיום, בפסיקה אוזכרו ארבעה מקרים אשר בנסיבותיהם יכול וינתן תוקף לתניית אי התחרות המופיעה בחוזה של העובד.

 

ואלו המקרים:

 

א. קיומו של סוד מסחרי- בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי יש להגביל את חופש העיסוק של העובד כדי למנוע ממנו לעשות שימוש בסוד מסחרי השייך למעסיק הקודם. בין השאר נקבע כי תוכנה, נוסחה ובנסיבות מסוימות אף רשימת לקוחות יכולים להוות סוד מסחרי של המעביד. לעומת זאת, כאשר מדובר במידע אשר ניתן לגילוי בנקל והוא בגדר נחלת הכלל ונגיש לציבור לא ניתן יהא להגדירו כ"סוד מסחרי".

 

על הטוען לקיומו של סוד מסחרי להראות כי נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי.

 

ב. הכשרה מיוחדת- במקרים בהם המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד ובעקבות כך העובד התחייב לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד.

 

ג. תמורה מיוחדת- במקרים בהם ניתנה לעובד תמורה מיוחדת עבור ההתחייבות שלא להתחרות במעסיק, יטה בית הדין לאשר את תנית אי התחרות.

 

ד. חובת תום לב והאמון של העובד כלפי המעביד- נקבע כי יש ליתן משקל גם לתום ליבם של העובד ו/או המעסיק החדש. ישנם מקרים בהם בשל חוסר תום ליבו הבוטה של העובד יינתן תוקף לתניית אי התחרות. יצוין כי חובת האמון המוטלת על עובד בכיר רחבה בהשוואה לעובד זוטר.

 

מקרים אלו אינם בגדר "רשימה סגורה" וסביר שבעתיד המערכת המשפטית תכיר גם במקרים נוספים אחרים. יחד עם זאת יובהר כי אין בהתקיימות אחד מהמקרים לעיל כדי ליתן בהכרח תוקף מחייב לתניית אי תחרות. כל מקרה יבחן על פי נסיבותיו הוא, כאשר הכלל המנחה הוא כי לפחות אחד מהמקרים שנמנו לעיל התקיים.

 

עוד אציין כי בכל מקרה תניית אי התחרות תקפה לזמן קצוב בלבד. לפיכך, גם אם נקבע כי יש ליתן תוקף לתנית אי התחרות הרי שיכול והיא תצומצם לתקופה פחותה מהתקופה המוסכמת המגבילה תחרות בחוזה העבודה.

 

 

 

* "איילת רייך – משרד עורכי דין" מתמחה בתחום המסחרי, חקלאי, תאגידים, מושבים וקיבוצים.

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.