ליקויי בניה בית משפט השלום בתל אביב, חייב בפסק דינו מיום 28.11.2012 את אלקטרה בניה בע"מ לשלם למשפחת ראובן אשר הייתה מיוצגת ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן פיצויים בגין ליקויי בניה ,עגמת נפש והוצאות בסך כולל של כ-89,000 ₪

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין

לטענת התובע, בדירה התגלו ליקויים ופגמים רבים עליהם התריע פעמים רבות בפני נציגי הנתבעת, אך ללא הועיל. הליקויים לא תוקנו במלואם.

לטענת הנתבעת, הייתה נכונה לתקן את הליקויים בהתאם לחוות הדעת מטעמה, אך הדבר לא ניתן לה. לטענת הנתבעת, התובעים מנסים להתעשר שלא כדין על חשבונה.

בהסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט, מר אייל שנהב, מהנדס בנין ושמאי מקרקעין. על פי חוות דעתו, עלות התיקונים, כולל פיקוח הנדסי וכולל פיצוי בחלק מהסעיפים שאינם ניתנים לתיקון, מגיעה כדי – 49,775 ₪ (לא כולל מע"מ).

זכותה של הנתבעת לבצע תיקונים או זכותם של התובעים לקבלת פיצוי כספי

התובעים טוענים, שעל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הנקובים בחוות הדעת ואילו הנתבעת עומדת על זכותה לתקן את הליקויים המפורטים בחוות הדעת.

בהתאם לחוק המכר (דירות), תשל"ג – 1973, סעיף 4ב, אם התגלתה אי התאמה הניתנת לתיקון "על הקונה או קונה המשנה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר". זכותו של הקבלן לבצע תיקונים אינה בלתי מוגבלת בזמן ונכונותו לבצעם נבחנת קודם להגשת התובענה (ת.א 40752/06 ירדן פול ואח' נ' כ. א. והבנים חברה לבניין בע"מ).

עיון במסמכים שצורפו לכתבי הטענות מעלה, שנתנה לנתבעת הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים והנתבעת לא תיקנה אותם עד למועד הגשת התובענה.

חוות הדעת הראשונה של התובעים הוכנה ביום 16.11.2009 (נספח יא' לכתב התביעה) ונשלחה לנתבעת. ביום 6.12.2009 הגיע לדירת התובעים מהנדס מטעם הנתבעת והכין חוות דעת נגדית (נספח יג' לכתב התביעה). בחודשים ינואר ופברואר 2010 בוצעו מספר תיקונים שחלקם צלחו וחלקם לא צלחו.

 

ביום 31.6.2010 נערכה רשימת ליקויים לתיקון עליה חתמו התובע ונציג הנתבעת, איציק (נספח יד' לכתב התביעה). הליקויים לא תוקנו.

 

ביום 20.9.2010 הוכנה חוות דעת נוספת מטעם התובעים (נספח טו לכתב התביעה). חוות הדעת נשלחה לנתבעת ביום 7.11.2010 (נספח יז' לכתב התביעה). רק ביום 3.12.2012 השיב ב"כ הנתבעת, שהנתבעת מוכנה לבצע תיקונים אך ורק על פי חוות הדעת מטעמה היא וביקשו מועדים לביצוע התיקונים (נספח יח לכתב התביעה). עוד באותו יום השיב ב"כ התובעים לב"כ הנתבעת, שהנתבעת מוזמנת לבצע כל תיקון שברצונה לתקן וביקש הערכה של מספר ימי תיקונים לצורך היערכות. ב"כ הנתבעת לא השיב למכתב ולפיכך, הוגשה התובענה ביום 31.1.2011.

על פי כתב התביעה ונספחיו לא בוצע כל תיקון בדירה החל מחודש פברואר 2010 ובוודאי, שהחל מיום 31.6.2010 (נספח יד') ועד ליום הגשת התובענה. זאת, למרות פניות חוזרות ונשנות של התובע לנתבעת. בנסיבות אלה אין ספק, שנתנה לנתבעת הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים והיא לא עשתה כן תוך זמן סביר.


הנתבעת טוענת להגנתה בעניין זה, שרשימת הליקויים מיום 31.6.2012 כמוה כ"הצעת פשרה", שכן התובעים ביקשו לבצע שידרוגים בדירה תוך כדי ויתור על חלק מתיקון הליקויים. ה"הסכם" לא אושר על ידי הנתבעת והודעה על כך נמסרה לתובע טלפונית ביום 10.10.2010 (סעיף 33 לכתב התביעה). עוד נאמר לתובע בהודעה הטלפונית, כך נטען ללא כל אסמכתא, שהנתבעת מעוניינת בביצוע התיקונים על פי חוות הדעת מטעמה בלבד. דהיינו, הנתבעת חזרה גם מרשימת הליקויים, שלא נאמר בה שמדובר ב"פשרה", אלא בהסכמה.

סבורני, שאין בטענות הנתבעת כדי להצדיק את אי תיקון הליקויים על פי חוות הדעת מטעם הנתבעת והליקויים על פי הרשימה מיום 31.6.2012. מדובר בסחבת בלתי סבירה והנתבעת לא גילתה נכונות כנה ורצינית לבצע את התיקונים הנדרשים (ע"א 8939/01 אביצור ואח' נ' חפציבה, פורסם בנבו; ע"א 472/95 זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ(2) 858). לפיכך, אין מקום לכפות על התובעים לתת לנתבעת הזדמנות נוספת לבצע את התיקונים והתובעים זכאים לפיצוי כספי על פי חוות הדעת.

פיצוי בגין עגמת נפש

אין ספק שנגרמה לתובעים עגמת נפש בגין הליקויים והפגמים בדירה ועוד תגרם להם עגמת נפש בעת ביצוע התיקונים. בשים לב לכך שמדובר בדירת מגורים, בטיב הליקויים, במידת חומרתם של הליקויים, בהתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו ובעלות תיקון הליקויים, אני מעריך את עגמת הנפש בסך של 6,000 ₪.

הוצאות משפט

הלכה היא, שתובע הזוכה בתביעתו זכאי להחזר הוצאותיו. התובעים זכאים להחזר מחצית ראשונה של האגרה, בסך של 1,961 ₪, נכון ליום 31.1.2011 וכן להחזר התשלום למהנדס גוכמן לצורך הכנת חוות הדעת הראשונה, בסך של 1,000 ₪, נכון ליום 18.11.2009. בנוסף, החזר התשלום למומחה מטעם בית המשפט, סך של 3,779 ₪, נכון ליום 8.9.2011. התובעים גם זכאים להחזר בגין התשלום עבור חוות הדעת השניה מטעמם, שכן לא ניתן היה להגיש את התובענה ללא חוות דעת מעודכנת. מאידך, חוות הדעת מופרזת ולפיכך, ההחזר יהיה על סך 1,000 ₪ בלבד, נכון ליום 20.9.2010.

סוף דבר

הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים שנקבעו בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, כדלהלן: סך של 26,250 ₪ (ליקויים הניתנים לתיקון), בתוספת 10% פיקוח הנדסי, בתוספת מע"מ וכן הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מיום 1.12.2011 ועד לתשלום המלא בפועל.

 

בנוסף, סך של 19,000 ₪ (פיצוי בגין ליקויים שאינם ניתנים לתיקון או שלא סביר לתקנם), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מיום 1.12.2011 ועד לתשלום המלא בפועל.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 6,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

הנתבעת תשלם לתובעים את סכומי ההוצאות שנקבעו לעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מיום התשלום על ידי התובעים למומחים ולבית המשפט, ועד ליום התשלום על ידי הנתבעת לתובעים.

הנתבעת תשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 12,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ד כסלו תשע"ג, 28 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.