נדחה ערעור חייבת בו ביקשה לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ נגדה

בית משפט השלום בפ"ת דחה את ערעורה של חייבת בהוצל"פ בו ביקשה לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ נגדה שהוצא לבקשת חברת אפרום אשר יוצגה על ידי עו"ד צבי שטיין .

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטות כבוד הרשמת איילת הרץ , מיום 15/7/12 ומיום 25/7/12 אשר ניתנו במסגרת תיק הוצאה לפועל שמספרו בדבר דחיית בקשותיה של המבקשת להסרת ההגבלות אשר הוטלו עליה מכוח סעיפים 66א(1) ו – 66א(2) לחוק הוצאה לפועל התשכ"ז 1967 ("להלן "חוק הוצאה לפועל") לעניין עיכוב יציאתה מן הארץ וחידוש דרכונה הישראלי של המבקשת.

רקע:
המבקשת, תושבת ואזרחית ארה"ב , אוחזת בדרכון אמריקאי. מרכז חייה בארה"ב, נסמכת לטענתה על קצבת שארים מהמל"ל וכן תגמולים ממשרד האוצר. אחיה נפטר לאחרונה , עקב מחלה. נמנע מהמבקשת לשבת שבעה על אחיה , עם משפחתה. המבקשת מעוניינת להגיע ארצה לעלות לקבר אחיה ולחלוק לו כבוד אחרון.

טענות המבקשת:
ביום 7/12/10 במסגרת תיק הוצל"פ הוטלו על המבקשת הגבלות מכוח סעיפים 66א(1) ו – 66א(2) לחוק ההוצאה לפועל ובין הגבלות אלה הגבלת יציאתה מן הארץ והגבלת חידוש דרכונה הישראלי.

המבקשת הגישה בקשה לקביעת צו תשלומים שבה ניתנה החלטה ביום 9/5/12 לצו תשלומים בסך 600 ₪. בצו זה קבעה כב' הרשמת כי כל עוד והמבקשת תעמוד בתשלומים לא יוטלו כנגדה הגבלות ויבוטל צו ההבאה, לא ינקטו כנגדה הליכי מאסר, עיקול ח"ן עו"ש, עיקול משכורת וכן לא ינקטו הליכי עיקול והוצאת מיטלטלין.

המבקשת החלה בביצוע התשלומים ובד בבד הגישה בקשה להסרת ההגבלות שהוטלו עליה וזאת בשל העובדה כי הגבלות אלה לטענתה מוטלות על החייב המוחזק המשתמט מתשלום חובו ומשמקימת המבקשת את צו התשלומים אינה מוחזקת כמשתמטת מתשלום חובותיה.

לטענת המבקשת , בוטלו ההגבלות בבנק ישראל וכן על כרטיסי האשראי, אך כב' הרשמת לא נתנה דעתה להגבלות בדבר עיכוב יציאה מן הארץ וחידוש דרכונה הישראלי של המבקשת נשוא בקשת רשות ערעור זו.

המבקשת הגישה בקשת ביטול הגבלת יציאתה מן הארץ וחידוש דרכונה , אשר קיבלו מענה בהחלטה מיום 15/7/12 לפיה, הגבלות אלה יבוטלו בכפוף להמצאת 2 ערבים טובים להנחת דעתה של כב' רשמת הוצל"פ וכן נקבעו תנאים לאופן ביטול ההגבלות דנא.

לטענת המבקשת , כב' הרשמת שגתה בהחלטתה מיום 15/7/12 ומיום 25/7/12 שכן הן נוגדות את הוראות חוק ההוצל"פ בכל הקשור לאופן ההגבלות וביטולן. על אף בקשת ההבהרה של המבקשת על החלטת כב' הרשמת שבה הובאו כל הנימוקים לצורך להורות על ביטול ההגבלות על עיכוב יציאתה מן הארץ וחידוש דרכונה, כב' הרשמת לא נעתרה לבקשת המבקשת להסרת ההגבלות על עיכוב יציאתה וחידוש דרכונה.

ביטול ההגבלה הינו עניין שבשיקול דעתו של הרשם כאשר הוכח לשביעות רצונו כי החייב לא משתמט מקיום חובותיו. ומשלא נענו בקשותיה והבהרותיה החוזרות של המבקשת זו מבקשת רשות לערער כדי שביהמ"ש יורה על ביטול ההגבלות המצוינות לעיל.

לטענת המבקשת, החלטתה של כב' הרשמת בדבר העמדת ערבים, שעה שהמבקשת מתגוררת בחו"ל, אינן ברות ביצוע והן בניגוד לתכלית העמדת ערבים, שהיא למנוע הכבדה על ביצוע פסק הדין. החלטה זו שגויה לטענתה שכן המבקשת אינה מתגוררת בארץ והעמדת ערבים מכבידה עליה ואינה תורמת מאומה לנושים.

אי הסרת עיכוב היציאה מכוח סעיף 66ד(ג) אינו עניין שבשיקול דעת של רשם ההוצל"פ , שכן המבקשת עמדה בתשלומי חובותיה ובמצב זה לטענת המבקשת היה על כב' הרשמת להורות על ההגבלות בדבר עיכוב יציאה וחידוש דרכון ולא להפעיל שיקול דעת באם להסיר הגבלה זו או אחרת. מאידך בפסיקה נקבע כי הוראת ס' 66ד(ג) הינה הוראה חד משמעית שאינה מותירה מקום לשיקול דעתו של הרשם הוצל"פ, הווה אומר משנכח הרשם כי החייב עומד בתשלומיו, עליו להורות על ביטול ההגבלות במסגרת תיק ההוצל"פ.

טענות המשיבה:

תיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 1997 בגין שקים שנמשכו ע"י החייבת בשנת 1996. יתרת החוב כיום עומד על סך 500,237 ₪. המבקשת לא שילמה חובה ולא גילתה כל כוונה לפרוע חובה, הגם בתשלומים.

המבקשת בבקשתה תוקפת את החלטת ראש הוצל"פ בביטול ההגבלות ליציאה מן הארץ ואי חידוש הדרכון. לטענת המשיבה, צדקה ראש הוצל"פ בקביעתה כי בתשלום מספר בודד של תשלומים לאחר התעלמות מוחלטת של החוב במשך 15 שנה עדיין אין הוכחה ובטחון כי אין מדובר בחייבת המשתמטת מחובותיה, ההיפך הוא הנכון.

במשך כל השנים בהן נעדרה המבקשת מהארץ לא הרגישה צורך לבקר אחיה כשזה היה בין החיים , אלא רק כשידעה שקיצו קרב. לא הומצאה תעודת פטירה , הוכחה בדבר אשפוז במוסד סיעודי.

לא ברור מדוע מבקשת דרכון שכן הינה תושבת ארה"ב ובידה דרכון אמריקאי. אין סיבה לכך שלא תמציא ערבים מבין קרוביה בארץ אשר יבטיחו תשלום חובה.

הגבלות אלה הינן האמצעי היחיד עד היום אשר גרם למבקשת לשלם חובה ואם יבוטלו, זו לא תשלם חובה. על כן יש להשאיר הצו על כנו.

דיון:

המבקשת הינה תושבת ארה"ב מזה שנים רבות , המבקשת לעלות ארצה לקברו של אחיה, שנפטר לאחרונה. לבקשתה של המבקשת לא צורפו אסמכתאות בנוגע לפטירת אחיה וכפי שהתקנות דורשות כתימוכין לבקשה וניתן לומר שרב הנסתר על הגלוי.

כערכאת ערעור יש לבחון את מכלול הנתונים שעלו במסגרת הדיונית שקדמה לבקשה, במסגרתה עלה כי מדובר במבקשת אשר חייבת חוב העומד על סך 500,237 ₪ בתיק הוצאה לפועל מאז שנת 1997 ואשר במשך כל תקופה זו לא מצאה לנכון ו/או לא גילתה נכונות להגיע ארצה ולשלם חובותיה והשתמטה מתשלום חובותיה.

המבקשת החלה לשלם רק במהלך שנת 2012 ועד עתה שילמה מס' תשלומים בודדים, בד בבד הוגשה בקשתה לביטול ההגבלות, במסגרת תיק הוצאה לפועל שבגינו הוטלו ההגבלות של עיכוב יציאה מן הארץ ואי חידוש רישיון דרכונה.

מספרו של דוד בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה שביעית – עדכון מס' 3 , פרק ד' "ערר וערעור" עולה כי ביהמ"ש שלערעור לא יטה להתערב בקביעות ראש ההוצאה לפועל.
המקרים בהם יתערב בית המשפט שלערעור הינם מצומצמים ביותר.

למותר לציין , כי גם בעניין סעדים זמניים ההלכה היא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות הנוגעות לסעד זמני.

התערבות זו תיעשה במקרים חריגים כאשר ברור כי הערכאה הדיונית נתפסה לכלל טעות או כאשר נעשה שימוש שרירותי בשיקול דעתה (בר"ל (חיפה) 3413/08 לוטבאק נ' רזניק – פורסם במאגרים).

המקרה הנדון אינו נופל לגדר מקרים אלו.

לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת כבוד הרשמת ואין מקום להתערב בה. הנני סבורה כי החלטת הרשמת הינה סבירה ומידתית בנסיבות המקרה.

בשקלול זכותה של המבקשת לתנועה חופשית עומדת זכות המשיבה אשר הינה שוות ערך במעמדה (ע"א 2493/10 סבטלנה לבדב נ. עו"ד רונן בנדל (פורסם במאגרים), כאשר נסיבות המקרה מטות את הכף לטובת זכותה של המשיבה אשר ממתינה כ- 15 שנה לגביית החוב.

המבקשת לא עשתה דבר לפירעון החוב אלא רק לאחרונה ואין בתשלומים הבודדים ששלמה כדי להצביע על בטחון כי תמשיך לשאת בתשלומים.

המבקשת לא פעלה במשך שנים רבות להסדר חובה ועל כן בהחלטות הרשמת יש כדי לאזן בין זכויות המשיבה לרצון המבקשת.

אשר על כן בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 3,000 ₪.

ניתן היום, י' שבט תשע"ג, 21 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.