כאשר האדם ה"רגיל", אשר אינו מורגל בחיי בית המשפט, פוגש את בית המשפט במסגרת ההליך המשפטי לו הוא נדרש, הוא נדהם לעיתים מהפער בין הדימוי שדימה את בית המשפט בעיני רוחו לבין המציאות בפועל.

 

אדם כזה עומד משתומם נוכח הטחינה האיטית של טחנות הצדק ובו בזמן הוא נשטף בעשרות מושגים שאינם מוכרים לו. אדם כזה, אשר אינו מכיר את תחילתו, מהלכו וסופו של ההליך המשפטי נוטה לעיתים, כתוצאה מחוסר הבנה, לאבד את אמונו בבית המשפט, ובעיקר לאבד את אמונו בתהליך "טחינת הצדק" אשר מתבצע בו.

 

המטרה של רשימה זו איננה ללמד את התורה כולה, אלא לתאר בקווים כלליים ביותר את התהליך שעובר התיק המשפטי בבית המשפט ולוחות הזמנים המקובלים.

 

שלב א' – כתבי הטענות

 

לאחר שישבתם עם עורך הדין, מסרתם לו את כל המסמכים שנדרשו מכם ואף סיפרתם לו מי הם העדים אשר עשויים להעיד לטובתכם במשפט מנסח עוה"ד את כתב התביעה ויוצק לתוכו את הטענות המשפטיות אשר בפיכם.

 

בתשובה לכתב התביעה מגיש הצד המתגונן את כתב הגנה ובו טענות ההגנה שיש לו כנגד התביעה. הגשת כתב ההגנה אמורה להתבצע בדר"כ תוך 30 ימים מיום הגשת כתב התביעה.

 

לאחר הגשת כתב ההגנה שמורה לתובע הזכות להגיש כתב תשובה ובו התייחסות לנקודות שהועלו במסגרת כתב ההגנה של הנתבע.

 

שלב ב' – השלב המקדמי

 

השלב הבא נקרא "שלב קדם המשפט". זהו שלב שבו מנסים הצדדים, באמצעות הכלים המשפטיים שעומדים לרשותם, לחלץ מן הצד השני עובדות הנדרשות להם לצורך הוכחת טענותיהם במשפט. מס' הליכים קורים במקביל והם מכונים הליכים מקדמיים:

 

· שיטת המשפט של בתי המשפט בישראל דוגלת בשיטה של "קלפים פתוחים" שבה כל צד יודע מראש מה בידי חברו כדי למנוע מהצדדים להפתיע זה את זה. על כן, בשלב זה, כל צד חייב לחשוף ולמסור לידי הצד השני את כל המסמכים הרלוונטיים לעניין הנדון המצויים בידיו. כל צד חייב להצהיר כי אלו המסמכים וכי אין לו מסמכים מלבדם.

 

· כל צד רשאי להפנות לחברו שאלון – רשימה של שאלות שמטרתן לחלץ מן הצד השני הודאות בגרסת השואל. הדגש הוא – על המשיב לענות על השאלה בתצהיר כתוב, שדינו כדין עדות בבית משפט. עורכי דין הבקיאים בהלכות של בתי המשפט יכולים פעמים רבות לחלץ את הלקוח שלהם ממענה לשאלה ש"איננה נוחה" ללקוח בהתבסס על שגיאה באופן הצגת השאלה.

 

כך למשל – אין כל חובה על בעל דין להשיב במסגרת שאלון על שאלות "רקע" שאינן קשורות ישירות לסכסוך (כגון שאלות הנוגעות למהימנותו של הנשאל) או אין כל חובה לדוגמה להשיב לשאלה אשר התשובה לה עשויה לגלות לצד השני מיהו עד פוטנציאלי במשפט.

 

· כל צד רשאי לפנות אל הצד השני ולדרוש ממנו לגלות האם מסמך כזה או אחר מצוי בידיו. המטרה של דרישה זו הנה לאפשר לצד השואל לכלכל את צעדיו בהתבסס על האינפורמציה שהוא יודע כי מצויה בידיו של הצד השני. שימוש מושכל בכלי משפטי זה מאפשר ללקוח להתנהל במשפט בחוכמה.

 

· כל צד רשאי לבקש מן הצד השני פרטים נוספים בנוגע לדברים שנכתבו בכתב הטענות שלו והבהרות לגביהם.

 

עורכי דין שעוסקים בייצוג בבית משפט מנהלים ביניהם בדר"כ קרבות עיקשים בשלב ההליכים המקדמיים כדי למצות ולהעמיד לטובת לקוחותיהם את מירב האינפורמציה העובדתית (במסמכים או בתשובות כתובות של הצד השני). זאת, בטרם יידרשו לקוחותיהם למסור תצהיר או להעיד בע"פ על האירועים הרלוונטיים לתביעה.

 

כפי שנראה, בשלב הבא, חשוב שהלקוח יראה את התמונה העובדתית המלאה לנגד עיניו, שכן על עדותו להתייחס לעובדות שונות ולא להזניח אותן, שכן אחרת בית המשפט יראה הזנחה זו כהסכמה עם תוכנן של אותן עובדות.

 

השלב המקדמי מתאפיין בכך שהצדדים מגישים זה כנגד זה בקשות שונות – הן בקשות שעניינן לכפות על הצד השני למסור את מלוא האינפורמציה ללא התחמקות והן בקשות דוגמת פיצול הדיון בתיק ל 2 חלקים (שאלת האחריות לעומת שאלת הנזק) ודוגמת דרישה לחייב חברת מניות תובעת להפקיד ערובה להוצאות הנתבע, למקרה שבו תביעתה תידחה.

 

בקשה פופולארית מאוד בשלבים אלה הנה בקשה לסלק את התביעה של הצד השני "על הסף" (בקשה לסילוק על הסף) שמשמעותה סילוק התביעה מבלי להיכנס לעובי הקורה ומבלי לשמוע עדויות.

 

בקשות כאלה מקובלות בעיקר כאשר עולה שאלה של התיישנות התביעה או היותו של כתב התביעה נעדר כל עילת תביעה. לעיתים מגישים הצדדים בשלב זה בקשות ערעור על כל מיני החלטות ביניים שקיבל בית המשפט ואשר יש להן משמעות מרחיקת לכת על גורלו של התיק.

 

במהלך שלב זה מנסה בית המשפט לקרב בין הצדדים באמצעות ניסיון הפניית הסכסוך לגישור של מגשר מוסמך המוכר ע"י בתי המשפט.

 

בשנים האחרונות חלה חובה על הצדדים להתייצב בפני מגשר מוסמך כדי שהאחרון ינסה לשכנע את הצדדים לקיים תהליך של גישור.

 

חשוב לדעת: למרות האמור לעיל, עשוי בית המשפט לדרוש מבעל הדין, כבר במהלך הדיון הראשוני-מקדמי, להעיד בפניו על גרסתם ולהשיב למס' שאלות הבהרה ללא כל הכנה מוקדמת ומבלי שבעל הדין הקדים והגיש תצהיר מסודר, ומבלי שהוא מכיר את כל המסמכים אשר בידי יריבו (!!).

 

עורכי דין רבים אינם מכינים את הלקוחות שלהם ל"הפתעות" מעין אלה בשלב המקדמי, דבר אשר גורר טעויות קריטיות במהלך עדותם של הלקוחות בשלב זה, אשר סותרת את עדותם בשלב הבא - שלב ג' – שלב העדויות.

 

לאור המורכבות של שלב זה ומגוון הבקשות שניתן להגיש בו, בתוספת הניסיון לסיים את הסכסוך בגישור, עשוי שלב זה לארוך פרק זמן לא מבוטל (אפילו שנה ויותר).

 

שלב ג' – העדויות וההוכחות

 

בחלקו הראשון של שלב זה כל אחד מן הצדדים (בתורו) מגיש לבית המשפט תצהיר (או מספר תצהירים) ובו בעצם תיאור מפורט של "סיפור המעשה". כאן יכול בעל הדין להגיש תצהירים של עדים שהיו עדים להתרחשות מסוימת, עדים שיכולים לשפוך אור על הפרשה.

 

לתצהירים מצורפים כל המסמכים שבכוונת בעל הדין להציג לבית המשפט, תוך שהתצהיר מצביע על הקשר שבין אותו מסמך לבין סיפור המעשה ועל משמעותו של אותו מסמך.

 

בשלב זה מגישים הצדדים חוות דעת של מומחים בתחומם בנוגע לנושאים שבמחלוקת, משום שרק מומחים יכולים להעיד בבית המשפט בנוגע לנושאים הדורשים מומחיות. כך לדוג': רק שמאי מומחה יכול להעריך בבית המשפט את שוויו של נכס מקרקעין; רק מומחה בנקאי יכול להעיד בבית משפט מה מקובל לבצע בבנק;

 

שלב הכנת התצהירים הוא מעשה מרכבה קריטי שבו שוזר עורך הדין את כל העובדות והמסמכים לכדי סיפור אחד קוהרנטי שמספר הלקוח. עורך הדין מוודא שאין סתירות וחצאי סתירות משתמעות בין עדותו של בעל הדין לבין המסמכים או העדים הנוספים ובמידה ויש כאלה הוא מלבן את הסתירה האפשרית ע"י הסבר שמספק בעל הדין. לפעולה זו של עורך הדין חשיבות עליונה שכן במקרה הפשוט היא חוסכת מבעל הדין מבוכה גדולה בבית המשפט ובמקרה החשוב היא מצילה את התיק כולו מקריסה הנעוצה בפגיעה מיותרת במהימנותו של בעל הדין.

 

חלקו השני של שלב זה הנו "שלב ההוכחות" ובמרכזו החקירה של בעל הדין והעדים והמומחים מטעמו על תצהיריהם וחוות הדעת שלהם בבית המשפט. זהו שלב קריטי שבו נבחנת הגרסה העובדתית שסיפק כל אחד מן הצדדים בפני בית המשפט והיא עוברת תחת שבט החקירה הנגדית.

 

החקירה הנגדית היא הכלי שעומד לבעל הדין על מנת לקעקע את מהימנות הגרסה הנגדית. בית המשפט מתרשם לא רק מן התשובות שמשיב בעל הדין על דוכן העדים אלא גם מהאינטונציה של דבריו, התנהגותו הבעות פניו וכד'. בשלב זה חשובה ההכנה המשותפת והמדוקדקת של עורך הדין והלקוח הן לקראת עדותו של הלקוח בבית המשפט והכנתו להתמודדות עם קשיים ו"הפתעות" בגרסתו (ואין גרסה עובדתית שאין בה קשיים) והן לקראת החקירה שיחקור עורך הדין את הצד השני. מתן אינפורמציה עובדתית מקיפה ומדויקת ע"י הלקוח ומעורבות אישית שלו, היא מפתח לריסוק גרסתו של הצד השני.

 

בדר"כ ראשונים נחקרים עדי התובע ולאחר מכן עדי הנתבע. אם העדויות קצרות ויש בידי בית המשפט די זמן, נשמעות העדויות באותו היום, אולם אם הדבר אינו כך – נהוג לפצל את ימי הדיונים כדי שלא להטריח את כל העדים לחינם.

 

שלב ד' – הסיכומים

 

לאחר שנשמעו העדויות בבית המשפט זכאי כל צד להציג בפני בית המשפט את התיזה שלו, תוך שכעת היא מגובה בעובדות שהוכחו/הופרכו בבית המשפט ומגובה בפסקי דין של ערכאות גבוהות יותר (בית המשפט המחוזי/בית המשפט העליון) אשר התוו את ההלכה במקרה הנדון בפני בית המשפט.

 

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי ברירת המחדל היא ביצוע הסיכומים ע"י הצדדים בע"פ, אולם ככל שמדובר בליטיגציה מסחרית (המכילה נושאים רבים) תקנה זו כמעט ולא מבוצעת בפועל והצדדים מסכמים בע"פ. בדר"כ עומדים לכל אחד מן הצדדים בין 30 ל 60 ימים להגיש את סיכומיהם הכתובים בצרוף כל האסמכתאות המשפטיות. התובע מסכם ראשון, הנתבע אחריו ולבסוף ניתנת לתובע אפשרות להגיב בקצרה על סיכומי הנתבע. יוצא, כי שלב הסיכומים עשוי לארוך 3-6 חודשים.

 

שלב ה' – פסק הדין

 

זהו התוצר לו מחכים הצדדים בכיליון עיניים. למותר לציין כי שלב זה אינו מוגבל בזמן והוא כפוף ללוח הזמנים הפנימי של בית המשפט ולעומס התיקים המונח בפניו.

 

במסגרת פסק הדין מכריע בית המשפט במחלוקת בין הצדדים וכן קובע קביעות לגבי מהימנות עדויות הצדדים (במילים פשוטות, בתי המשפט כותבים ומנמקים למי הם מאמינים). בית המשפט מחייב בדר"כ את הצד שהפסיד לשלם לידי המנצח את הוצאותיו (תשלום האגרה, שליחים וכד') וכן תשלום מסוים בגין שכר הטרחה ששילם הצד המנצח לעורך דינו. חשוב להדגיש, כי בית המשפט אינו מתחשב בשכר הטרחה האמיתי ששולם ע"י הצד המנצח לבא כוחו.

 

שלבים נוספים

 

כמובן שלאחר קבלת פסק הדין יש לפנות ללשכת ההוצאה לפועל על מנת לממש אותו.

כמו כן, במידה ואחד הצדדים אינו שבע רצון מתוצאות פסק הדין, הרי שפתוחה בפניו הדרך להגיש ערעור על פסק הדין.

 

 

*הכותב הנו עו"ד ממשרד שי רשף משרד עו"ד העוסק בליטיגציה מסחרית.

 

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.