במסגרת מאמר נפרד ("מה זו צוואה?") עסקנו בשאלה מה זו צוואה וכיצד ניתן לערוך אותה. כעת נעסוק במקרה פרטני של צוואה אותו הסדיר המחוקק בשנת 2005 – 'הצוואה ההדדית'.

 

כדי להבין מהי צוואה הדדית נסביר בקצרה את המצב המשפטי אשר קדם לתיקון חוק הירושה בשנת 2005. בעבר, טרם התיקון אשר בוצע בחוק הירושה, נהגו בני זוג לערוך ביניהם צוואות הדדיות. למה הכוונה? כל אחד מבני הזוג היה מצווה לבן זוגו את רכושו במידה וילך לעולמו מתוך הסתמכות על כך שלאחר שבן הזוג השני ילך לעולמו אזי רכושם המשותף יועבר לידי ילדיהם המשותפים.

 

מקרה שהיה כך היה: בני זוג ערכו ביניהם צוואות במסגרתן ציוו את רכושם במותם לבן הזוג השני. כמו כן, הצוואות כללו הוראה לפיה אם מותו של בן הזוג השני יקרה לפני מותו בן הזוג הראשון (המוריש) אזי יועבר כל הרכוש לידי הילדים המשותפים. בפועל האישה נפטרה ראשונה והבעל הקים משפחה חדשה והביא לעולם ילדה נוספת.

 

אחר הדברים הללו ביטל הבעל את הצוואה הראשונה שלו (שבה כתב כי במידה ואשתו תלך לעולמה לפניו יועבר מלוא הרכוש לידי הילדים המשותפים) וערך צוואה חדשה במסגרתה ציווה את כל רכושו לבתו הנוספת. כך נוצר מצב מעוות שבו הבת הנוספת ירשה את כל הכספים שקיבל הבעל במקור מאשתו המנוחה.

 

ילדי בני הזוג התנגדו לכך שהבת החדשה תירש את כספי אימם המנוחה, ואולם בית המשפט העליון (בע"מ 10807/03 זמיר נ' גמליאל) דחה את התנגדות הילדים, מכיוון שחוק הירושה בסע' 27 מתיר לכל אדם לשנות את צוואתו כל אימת שיחפוץ. על כן, היה זכאי האב לשנות את צוואתו לטובת הילדה הנוספת ללא כל הגבלה (!!!).

 

בעקבות עיוות זה תוקן חוק הירושה וכעת הוא מאפשר לבני זוג לערוך צוואות הדדיות שבמסגרתן הם מצווים – מתוך הסתמכות זה על צוואתו של זה - את רכושם זה לזה. הוראת החוק קובעת כי לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף, אלא בתנאים המפורטים בחוק:

 

(1) מסירת הודעה בכתב למצווה השני על ביטול הצוואה (שאז מתבטלות אוטומטית שתי הצוואות ההדדיות ובן הזוג השני אינו מסתמך יותר על הצוואה) או

 

(2) אם נפטר אחד מבני הזוג, על בן הזוג שנותר בחיים להסתלק מהעיזבון שירש ולהשיב את הירושה. כלומר אם ניקח את המקרה המתואר – אותו בעל שמבקש להוריש את כספו אך ורק לביתו הנוספת, חייב להשיב לילדיו מאשתו הראשונה את מה שירש מאשתו הראשונה המנוחה.

 

הדברים נכונים לגבי כל מקרה שבו בן הזוג שנותר בחיים מבקש לנשל את ילדיו המשותפים מבן הזוג המנוח באמצעות הורשת הכספים שירש לצד שלישי כלשהו (הורה, חבר, אח וכד' ולאו דווקא לילדו). זהו החידוש המהפכני של החוק.

 

חשוב להדגיש כי: (1) הסדר זה חל במסגרת הצוואה ההדדית שעורכים בני הזוג גם אם לא כתבו אותו (א"א כתבו תנאי אחר) ו – (2) ההסדר יחול אך ורק במידה והצוואות נערכו לאחר 3/2005 – מועד תיקון החוק. כלומר, צוואות הדדיות שנערכו לפני 3/2005 עדיין ניתנות לביטול ועדיין עשוי להיווצר אותו עיוות אשר פורט לעיל.

 

על כן, בני זוג שעדיין לא ערכו ביניהם צוואה או ערכו צוואה הדדית טרם שנת 2005, המבקשים להגן על ילדיהם המשותפים אם חו"ח ילכו לעולם, יכולים להשתמש בכלי שמעמיד לרשותם חוק הירושה – הצוואה ההדדית, ולהבטיח כי הכספים שיעבירו לבן זוגם לאחר מותם יועבר לילדיהם המשותפים.

 

 

*הכותב הנו עו"ד ממשרד שי רשף משרד עו"ד העוסק בעריכת צוואות.

 

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.


 


עודכן ב: 07/12/2011