בהלכת טלי איסקוב (הלכת "איסקוב"), אותה ייצגה עו"ד פנינה זיידנברג, קבע בית הדין הארצי מספר עקרונות בעניין האיזון שבין זכות הקניין זכות ניהול העסק של מעסיק לבין הזכות לשמירת פרטיות עובד על ידי מעסיקו, כאשר העובד משתמש שימוש פרטי, בתיבת דואר אלקטרוני שסופקה לו על ידי המעסיק.


הערעור הוגש לבית הדין הארצי לאחר שבית הדין האזורי אישר למעסיק להגיש לבית הדין כראיות, תכתובות מייל שהוצאו מתיבת הדוא"ל של טלי איסקוב אותה הקצה לה המעסיק עבור עבודתה.


בית הדין הארצי פסק כי על המעסיק לקבוע מדיניות וכללים ברורים באשר לניהול תיבות דואר אלקטרוני בעבודה. על המעסיק להביא לידיעת העובדים, את המדיניות שקבע בעניין שימוש בתיבות דוא"ל, בעניין שימוש במחשב, גלישה באינטרנט בשעות העבודה. על המעסיק לפרט את המדיניות והכללים שקבע, ולהביאם לידיעת העובד, בהסכם העסקה עם העובד.


פסק הדין מבחין בין תיבת מקצועית, בין תיבה מעורבת ובין תיבה אישית


מעסיק, רשאי לאסור על העובד להשתמש לצרכים פרטיים, בתיבה מקצועית שהוקצתה לשימושו, לצורכי עבודה בלבד.


לאחר שמעסיק יידע את העובדים על המדינות שקבע ועל הכללים ווידא שהעובד קרא והבין כללים אלה, המעסיק רשאי לבצע פעולות ניטור ומעקב אחר שימוש העובד באינטרנט וכן רשאי המעסיק לחדור לתיבת המייל המקצועית, שהקצה לעובד.


אולם, גם אם עובד השתמש שימוש אישי בתיבת הדוא"ל לשימוש מקצועי, המעסיק אינו רשאי לחדור ולקרוא את התוכן של התכתובת האישית, אלא בהתקיים תנאים מסוימים ולאחר קבלת הסכמה מפורשת ומודעת של העובד.


התיבה המעורבת הינה תיבת דוא"ל אותה העמיד מעסיק לרשות עובד, הן לצורכי העבודה והעובד רשאי להשתמש בה גם לצרכים אישיים.
גם לגבי תיבות הדוא"ל המעורבות והאישיות חל איסור על המעסיק לעקוב או לחדור לתכתובות האישיות של העובד.


במקרים חריגים, לאחר שמעסיק נוכח לאחר שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים, כי העובד השתמש בתיבות הדוא"ל המעורבת או האישית לצרכים לא ראויים, רשאי המעסיק לבקש מהעובד להיכנס לתיבות המייל שהיו בשימושו, בתקופת העסקתו על ידי המעסיק. יש לדרוש את הסכמת העובד לכל כניסה וכניסה לתיבת המייל שהייתה בשימושו האישי.


לסיכום, מעסיק המבקש להיכנס לתכתובת אישית של עובד הן בתיבת דוא"ל מקצועית, הן בתיבה אישית והן בתיבה מעורבת, נדרש לקבל את הסכמה מפורשת של העובד מראש.


הלכת איסקוב שהתקבלה בשנת 2011, קיבלה לאחרונה גיבוי מבית המשפט העליון בפרשת רמט (רע"א 3661/16 חברת רמט נ' רמי שמיר בע"מ), בה פסק בית המשפט העליון כי יש להחיל את העקרונות שנקבעו בהלכת איסקוב בעניין האיזון בין הזכות לפרטיות לבין זכותו של מעסיק לניהול עסקו, גם בנסיבות שבין צדדים לעסקה מסחרית, משותפת.


פסק הדין של בית המשפט העליון מרחיב את הלכת איסקוב, גם לגבי יחסים עסקיים.


מאת: עו"ד רו"ח פנינה זיידנברג, ממשרד BBS