למרבה הצער, במקרים מסוימים, שכנים מהווים סיבה עיקרית למעבר דירה ורצון להתרחק מבניינים משותפים. המקרים המגיעים לפתחו של בית המשפט, מציגים תמונה בה שכנים יכולים להפוך לצרה צרורה ולהשפיע על שלוותנו.

 

השפלות וגידופים על ידי השכנים מהווים לשון הרע

 

לא חסרות דוגמאות לסכסוכי שכנים כגון רעש בשעות מאוחרות, לכלוך, חיות מחמד, שימוש או השתלטות על מחסן, חניה, גג וכדומה, ניצול זכויות בנייה שלא כדין, עבירות תכנון ובנייה ועוד.


לעיתים פוסק בית המשפט פיצוי עבור שכנים בגין הוצאת דיבה ולשון הרע, לאחר שספגו מצד שכניהם השפלות וגידופים.


אך מה עם אותם המקרים בהם זה "מתחיל ונגמר" בתחנת המשטרה, המקרה שבו השכן מגיש חדשות לבקרים תלונות במשטרה, הכל על מנת להטריד את שכנו עד כדי השפלה וייאוש.

 

מה נקבע במסגרת חוק לשון הרע?


החוק במדינת ישראל מאפשר הגנה הקבועה בסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, שלפיו יש הגנה לנאשם שפרסם את לשון הרע בתום לב, הן במשפט האזרחי והן במשפט הפלילי, או בנסיבות שבהן פרסם את הדברים במסגרת הגשת תלונה על הנפגע לרשות חוקרת המוסמכת לחקור תלונות.


לאור הקבוע בחוק, קרי במקרים בהם סכסוך שכנים מגיע לכדי תלונה במשטרה, היא הרשות החוקרת והמוסמכת לקבל תלונות ולחקורן, כביכול אין במעשה זה כדי להוות לשון הרע. אם כן, מה יעשה אדם, ששכנו מגיש כנגדו תלונות במשטרה חדשות לבקרים?

 

היכן עובר הגבול? 


בת"א 41435-02-12 קופלמן ואח' נגד ראובן, משרדנו ייצג את התובעים אשר סבלו קשות משכנתם אשר הגישה תלונות סרק במשטרה כנגדם, הכל על מנת להזיק, להשפיל, לפגוע בתובעים ובשמם הטוב.


הנתבעת הגישה כנגד חלק מהתובעים תלונות סרק בגין הטרדה, איומים בנשק ואף הטרדה מינית.

 

התלונות שהוגשו למשטרה מהוות לשון הרע לכל דבר ועניין


בית המשפט בפסק דינו, הגיע לכלל המסקנה כי יש בתלונות הללו של הנתבעת במשטרה כדי לעמוד בדרישות חוק לשון הרע והתלונות מהוות פרסום לשון הרע וזאת למרות ההגנה הקבוע בחוק שכן על מנת ליהנות מהגנה הקבוע יש לעמוד ב-2 תנאים:


1) על הפרסום להוות תלונה לגורם המוסמך.


2) קיומו של תום לב בפרסום- מאפייניו של תום הלב בהגנה זו הינם ייחודים שכן נדרש כי המתלונן יאמין באמונה כנה בנכונות התלונה.

לפיכך, אין בהגנה המנויה בסעיף החוק כדי להגן על כל פרסום, אלא תלונה שאינה אמת, תוך שהמתלונן מודע לכך, מהווה חוסר תום לב ובנסיבות המקרה המתואר לעיל, המתלוננת לא הייתה זכאית להגנה הקבועה בחוק:


"הנתבעת עשתה שימוש לרעה בזכותה להגיש תלונות במשטרה ובהליכים משפטיים. התנהלות זו, אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם תום הלב".

בית המשפט הנכבד פסק פיצויים לכל אחד מהתובעים.

 

מומלץ להתייעץ עם משרדנו על מנת לבחון וללמוד מהן האפשרויות העומדות בפניך.

 

מאת: אהרון שוורץ, עו"ד ממשרד BBS.