חוק הביטוח הלאומי קובע כי פגיעה בעבודה יכולה להיות תאונת עבודה או מחלת מקצוע. ככלל, רשימת מחלות המקצוע שמופיעות בתקנות הביטוח הלאומי הינה רשימה סגורה. כלומר, הביטוח הלאומי, והפסיקה, מכירים רק במחלות מקצוע שצוינו באופן מפורש בתקנות.

הרשימה המלאה מופיעה בתקנות הביטוח הלאומי תחת הפרק שדן ב"מחלות מקצוע".

 

מהם התנאים להכרה בנפגע בעבודה כחולה במחלת מקצוע?


ישנם 3 תנאים להכרה במחלה כמחלת מקצוע:

 

התנאי הראשון - שהמחלה ממנה סובל התובע הינה אחת מהמחלות המנויות בתקנות. שר העבודה והרווחה רשאי לעדכן את הרשימה, והיא אכן מתעדכנת בצורה סדירה. למרות זאת, אין זה אומר שהשר יכול לקבוע כל מחלה כמחלת מקצוע. שיקול דעתו מוגבל רק למחלות שלפי האופי שלהן וגורמיהן יש לראות במחלה זו כמחלת מקצוע.

 

התנאי השני- צריך גם שאותו עובד יחלה במחלה זו בזמן שבו היא הייתה מוכרת כמחלת מקצוע. כלומר, יש מחלות שבעבר לא היו מוכרות והיום כן. בתקנות כתוב מאיזה מועד בדיוק החולה יהיה זכאי להכרה. מי שחלה לפני כן, לא יוכל לקבל את ההכרה כאמור.

 

התנאי השלישי - שהעובד חלה במחלת המקצוע עקב עבודתו אצל המעביד. רכיב זה דורש כי יתקיים קשר סיבתי בין המחלה למקום העבודה. יכולים להיווצר מצבים שאומנם אדם חלה במחלת מקצוע, אך לא יוכח שדווקא תנאי עבודתו הם שגרמו למחלתו.


על מנת לזכות בהכרה של נפגע בעבודה עקב מחלת מקצוע, יש להוכיח את התקיימת כל שלושת התנאים להלן: המחלה הינה אחת מן המחלות המוכרות לפי תקנות הביטוח הלאומי, המחלה פרצה בזמן בו היא הייתה מוכרת כמחלת מקצוע על פי התקנות ונדרש להוכיח כי מתקיים קשר סיבתי בין העבודה למחלת המקצוע עצמה. בגלל הרשימה הארוכה של מחלות המקצוע המוכרות, מומלץ להתייעץ עם עו"ד אשר בקיא בתחום על מנת למצות את הזכויות.

 


עודכן ב: 21/01/2013