לא כל טיפול רפואי לקוי יתברר כמעשה רשלנות של רופא ו/או צוות רפואי בבית חולים. ישנם הרבה מקרים בהם חולים מטופלים על ידי רופא או נכנסים לחדר ניתוח ויוצאים עם נזק חמור מזה שהיה להם לפני הטיפול או הניתוח ואף מגיעים במהלך הניתוח ו/או הטיפול עד כדי סכנת חיים ועל מנת לדעת אם הנזק הוא כתוצאה מרשלנות בטיפול יש לבחון שאלות רבות מן ההיבטים המשפטיים והרפואים יחדיו.

 

כך נשאל האם היה זה הטיפול שקיבל הניזוק הטוב ביותר עבורו ו/או הנחוץ ביותר למטופל או שמא היה ניתן לטפל בו באופן או שיטה שונה לקבלת אותה תוצאה של ריפוי או תיקון המבוקש. האם בחירה בטיפול כזה ולא אחר היתה בבחינת החלטה שבשיקול דעת או שמה החלטה שגויה שלא היתה מתקבלת אלמלא חוסר הזהירות של הרופא. האם הנזק הוא כתוצאה מסיבוך שלא ניתן לשלוט עליו ולזהותו או כתוצאה מחוסר זהירות של הרופא.


בישראל כמו במדינות מפותחות אחרות בעולם הרפואה, לצד הצלחות רבות בטיפול הרפואי ישנם הרבה כשלונות ולא כל כשלון בטיפול רפואי ניתן לתבוע בגינו בעילת רשלנות רפואית.

 

ראשית מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בנושא רשלנות הרפואית שידע לשאול את השאלות הנכונות לבחינת הרשלנות, שידע להפנות את המטופל/הנפגע מהטיפול רפואי למומחים רפואיים המתאימים שיבחנו את הרשלנות מעיניהם של רופאים ועורך הדין מנוסה ידע לתרגם זאת בהיבט המשפטי .

 

אם נפגעת לאחר קבלת טיפול רפואי, ניתוח, הזנחה ועיכוב בקבלת טיפול אשר גרם לנזק בלתי הפיך ,על מנת לבחון הגשת תביעת רשלנות יש להערך כך:

 

1. עו״ד המטפל יאסוף את כל החומר הרפואי הרלוונטי ממוסדות הרפואיים בהם טופל הנפגע.


2. עו״ד מנוסה בתחום יבחן את החומר הרפואי מול הרופאים המתאימים לבחינת עילת הרשלנות ודרכי הוכחתה.


3. הרופאים המתאימים יכתבו חוות דעת בתחום הרלוונטי ולעיתים נחוצים מספר חוות דעת בתחומים שונים להוכחת הרשלנות והנזק.

 

כך למשל ניתוח רשלני להגדלת שדיים ראשית תופנה המטופלת לקבלת חוות דעת מטעם פלסטיקאי ואם נותרה גם פגיעה נפשית מתוצאת הניתוח תבחן הכנת חוות דעת רפואית נוספת בתחום הפסיכיאטרי להוכחת נזק נפשי; ניתוח רשלני בהסרת גידול שפיר שפגעה באיבר סמוך בגוף הנפגע תוכן על ידי מומחה כירורג ; כשלון בניתוח לתיקון מסתם לב תוכן על ידי קרדיולוג כירורג , כישלון בביצוע שיקום הפה ופגיעה בעצב בלסת תחתונה ו/או חוסר הצלחה בהחדרת שתלים תוכן על ידי מומחה פה ולסת וכיוצ"ב.


לאחר מכן יגיש עורך הדין תביעה בעילת רשלנות רפואית ויתרגם את הנזקים בהתאם לראשי הנזק המקובלים בנזיקין ובפרט בתביעה רשלנות רפואית. חשוב שתדעו כי תביעה בעילת רשלנות רפואית שונה מתביעה עקב תאונת דרכים הן בדרך ניהולה המשפטי, הוכחת התביעה והן לגבי ראשי הנזק שבגינם זכאי הנפגע לפיצוי.


על מנת לסבר את האוזן אמחיש זאת בדוגמא: בתביעה נזיקי גוף עקב תאונת דרכים לא קיים ראש נזק הנקרא עוולת תקיפה ופגיעה באוטונומיה ואילו בתביעת רשלנות רפואית זהו ראש נזק נוסף ונפרד שאם יוכח ולא בכל תביעת רשלנות רפואית עשוי הניזוק בגין עוולה זו לקבל פיצוי נוסף לפיצוי בגין נזקי הנפגע.


ראש נזק נפרד זה של תקיפה ופגיעה באוטונומיה בגינו מחייב בית המשפט לשלם פיצוי בתביעות בעילת רשלנות רפואית מקורו מחוק זכויות החולה לפיו מחוייב רופא לפני מתן טיפול רפואי, ניתוח, במתן הסבר נרחב ומפורט על הטיפול, סיכוניו וההשלכות הקיימות לעומת סיכוי ההצלחה.

 

רק לאחר שהוסבר היטב אופן הטיפול למטופל והרופא התרשם כי המטופל נתן הסכמה מתוך הבנה של ממש לאופן הטיפול וסיכוניו, אז ורק אז רשאי הרופא לבצע את הטיפול ואם לא עשה כן הרופא אלא טיפל בנפגע מבלי לתת הסברים נרחבים, מתוך ביטחון שבדרך כלל קים אצל רופאים כי הטיפול יצליח ולבסוף מתברר כי הטיפול כשל והותיר נזקים אצל המטופל ידרש הרופא לפצות לא רק על הנזקים המקובלים בתביעת נזקי גוף אלא גם ידרש לפצות בגין עוולת תקיפה פיצוי נפרד ונוסף.


לאור מורכבות המשפטית בתביעות רשלנות רפואית ולאור העובדה שבעולם הרפואה אין ׳שחור או לבן׳. חשוב לפנות לעורך דין בעל ניסיון רב בתחום שידע להנגיש את המידע הרפואי בהיבט המשפטי, יהיה בעל ניסיון רב בניהול תביעות מסוג זה וידע לתבוע עבור לקוחותיו את כל ראשי הנזק המתאימים הכל כדי לקבל פיצוי מירבי עבור הנפגע.