ערבות להבטחת תנאי שחרור ממעצר- לא מה שחשבתם

צד ג', חברו של חייב הוצאה לפועל אשר הוגש כנגדו כתב אישום בבית משפט השלום בראשון לציון, חתם על כתב התחייבות והפקיד ערבות בסך של 30,000 שקל כתנאי לשחרור חברו ממעצר ועמידה בתנאי שחרור במסגרת בקשה למעצרו של חברו עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

החייב מילא את תנאי השחרור ולאחר מכן נגזר דינו של החייב בהליך הפלילי ולאחר תשלום קנס בסך 3,000 שקל נסגר התיק כנגד החייב.

כאשר פנה צד ג' לבית משפט השלום בראשון לציון בבקשה לשחרור הכספים שהפקיד כעירבון, להפתעתו התברר לו כי הוטלו עיקולים על הכספים הנ"ל שכן לכאורה נרשמו הם על שמו של החייב בהליך הפלילי על ידי לשכות ההוצאה לפועל.

צד ג' פנה ללשכות ההוצאה לפועל השונות בבקשה להסרת העיקולים וטען כי משנגזר דינו של החייב בהליך הפלילי ותמו תנאי השחרור שלהבטחתם הופקד הערבון, הכספים צריכים לחזור לבעליהם שכן לא מדובר בהלוואה או מתנה לחייב.

צד ג' לא נתן את הסכמתו להעברת הבעלות בכספים לצד שלישי לרבות הזוכה. עצם הפקדת הכספים כעירבון לא למדה על הסכמה להעברת בעלות אלא על הפקדת כספים אלו בנאמנות בידי המדינה כנאמן ציבור להבטחת התכלית שלשמה הופקדו כספי הערבון.

כב' הרשמת גץ- אופיר סיגלית דנה בבקשת צד ג' בתיק הוצאה לפועל חיפה מספר 02-00038-87-8 תוך שציינה בהחלטתה פסק דין מוביל בביהמ"ש השלום בחדרה בהפ 16339-05-10 גבצו נ' גבצו והחלטת כב' השופטת פרוקצ'ה בבש"פ 4972/07 עאטף פואז נ' מ"י.

שם נשאלה השאלה האם בעצם ההפקדה התכוונו המבקשים להעביר את הבעלות בכספים, בין אם על דרך של הלוואה ובין אם על דרך של מתנה, למשיב? שאלה זו נענתה בשלילה בהתאם לנימוקים להלן:

המבקשים הפקידו את הכספים כערבון, תוך שאינם מוותרים על בעלותם בכספים, תוך תקווה ואמונה כי כספים אלו בסופו של יום יחזרו אליהם, משתסתיים התכלית שלשמה הופקדו.

במסגרת הפקדה זו, תוך ידיעה מראש, הסכימו המבקשים כי כספים אלה עלולים להיות מחולטים רק במקרה אחד, הפרת תנאי השחרור של המשיב.

עצם הפקדת הכספים כערבון בקופת ביהמ"ש לא למדה על הסכמה להעברת בעלות, אלא על הפקדת כספים אלו בנאמנות בידי המדינה, כנאמן ציבור, להבטחת התכלית שלשמה הופקדו כספי הערבון.

מסקנה זו עולה בקנה אחד עם מדיניות ציבורית ומשפטית ראויה כפי שגם רמזה עליה כב' השופטת פורקצ'ה בבש"פ 4972/07 המוזכר לעיל, וזאת לנוכח הספקות הבאות:

היעלה על הדעת כי מאן דהוא יסכים להפקיד כספים כערבון כחלק מתנאי שחרור, אם ידע מראש שגם אם הנאשם יקפיד על קיום תנאי השחרור, עשוי כספו שלא לחזור איליו?!

האם בכך אין בכדי להגביר את החשש שנאשם יתקשה לגייס כספי ערובה כאמור ויאלץ להישאר במעצר, ובכך תקופח זכותו הבסיסית לצאת לחופשי?!
האם בכך לא נעודד בעקיפין הפרת תנאי שחרור על- ידי נאשם, שיאמר לעצמו כי אפשר שמימלא
כספי הערבות לא יוחזרו לערביו, אלא יועקלו לטובת צד ג' ?!

כל אלו מלמדים כי מדיניות ציבורית ומשפטית ראויה, צריכה לראות בהפקדת הכספים דוגמת כספי הערבון, כהפקדה בנאמנות בידי המדינה , כנאמן הציבור ולתכלית מסויימת. כל זאת מבלי לוותר על הבעלות בכספים. משתמה התכלית, הכספים צריכים להיות מוחזרים למפקידיהם שנותרו בעליהם.

בהתאם לפסקה שהובאה לעיל כב' הרשמת הורתה על ביטול העיקול בתיק.