פעמים רבות כאשר הורים מצויים בסכסוך גירושין הם חדורים נקמה. לא אחת, הרחקת הילדים מהצד השני משרתת את יצר הנקמה שלהם... לפעמים, אחרי הגירושין, ההורים פשוט רוצים להתרחק, להתחיל חיים חדשים במקום אחר (ארץ חדשה, אולי עם בן/בת זוג חדשים).
יש לכם שאלה?
אולי אינכם מודעים לכך שכדי להוציא את ילדיכם ממדינה אחת לאחרת אתם זקוקים להסכמת ההורה האחר או להחלטה שיפוטית. אי ידיעה זו עלול להגיע לאישום פלילי ב "חטיפה" ולעוגמת נפש רבה. כדי להמנע מטעויות, ראשית בואו נבין מה אומר החוק בעניין זה:
על פי חוק אמנת האג, חטיפת ילדים מתרחשת כאשר מורחק ילד ממקום מגוריו הקבוע, למדינה אחרת, או שהוא אינו מוחזר למקום מגוריו הקבוע, ללא הסכמת ההורה האחר או האפוטרופוס, או ללא החלטה שיפוטית בעניין, באופן שמשבש ופוגע בזכויות ההורות והמשמורת של אותו הורה.
בשנת 1991 הצטרפה מדינת ישראל לרשימת המדינות החתומות על אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) ובכך אימצה את עקרונות האמנה כחוק מדינה. השינוי החשוב ביותר שחוללה האמנה הוא העקרון שנקבע בה ועל פיו, לבית המשפט בארץ אליה נחטף הילד קמה חובה (!!!) ללא שיקול דעת, לתת במהירות האפשרית צו המורה להשיב את הילד לארץ ממנה נחטף.
חשוב לדעת!!
לפי מתן הצו, בית המשפט במדינה אליה נחטף הילד יבדוק אם מתקיימים התנאים הבאים:
- האם שתי המדינות חתומות על האמנה ואישררו אותה;
- האם הופרו זכויות משמורת של ההורה "הנחטף";
- האם טרם עברה שנה מיום החטיפה והילד החטוף מתחת לגיל 16;
- אם מקום מגוריו הרגיל של הילד נמצא במדינה ממנה "נחטף" /הורחק שלא כדין;
בהתקיים התנאים שלעיל, בית המשפט מחויב לתת צו להשבת הילד למדינה ממנה נחטף. בית המשפט מחוייב לפעול במהירות ולתת החלטה תוך 6 שבועות (!). במקרה וגילו של הילד החטוף מעל 16 שנה, יש לפנות לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) בבקשה לצו "הביאס קורפוס" – צו החזרה.
בישראל, הסמכות המקומית לדון בחטיפת ילדים על פי אמנת האג נתונה לביהמ"ש לענייני משפחה המצוי באזור שבו מצוי הילד שנחטף. אם מקום המצאו של הילד החטוף בישראל לא ידוע, הסמכות היא לבית המשפט למשפחה ברמת גן.
איזהו חכם ? הרואה את הנולד...
אם אתם שרויים בעיצומו של סכסוך גירושין, או שאתם מתכננים הליך כזה, חשוב לנקוט במהלכים שימנעו עוגמת נפש בעתיד. אם בלבכם מקנן חשש, ואפילו קל שבקלים כי בן זוגכם, עלול לקחת את הילדים ולהוציאם מהארץ ללא הסכמתכם, יש "להקדים תרופה" ולנקוט במספר מהלכים פשוטים שיטרפדו מעשה כזה:
- יש להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ לילד שאת אפשרות חטיפתו אתם מעוניינים למנוע.
- את הצו שתקבלו יש להעביר לידיעת משטרת הגבולות.
- בנוסף, ניתן לקבוע סכום ערבות משמעותי, שאותו יפקיד בבית המשפט אותו הורה המעוניין לצאת עם הילדים מהארץ. באם לא יחזור בזמן שנקבע – יחולט הכסף או יעוקלו הנכסים ששועבדו.
פעולות פשוטות אלו ימנעו אפשרות של חטיפת ילדכם, ויחסכו לכם עוגמת נפש, והוצאות כספיות מיותרות.
אם ילדכם נחטף מהמדינה, או לא הוחזר אליה בניגוד להסכמות - מה עליכם לעשות??
הכלל הראשון שעליכם לדעת הוא כי אסור להתמהמה ויש לפעול מיידית להחזרת הילד. עליכם לדווח למשטרה, על חטיפה וכן יש לפנות בהקדם, לבית משפט במדינה אליה נחטף הילד בתביעה להחזרתו. ניתן גם להיעזר ברשויות המרכזיות שהוקמו לטיפול בנושאים אלה.
בישראל – התביעה להשבת קטין מוגשת לבית משפט לענייני משפחה. בקשה בעניין ילד שגילו מעל 16 שנים תוגש כעתירה לבג"ץ.
חטפתם את הילד? מה תטענו להגנתכם?
אם במקרה, מצאתם את עצמכם בסיטואציה בה נטלתם את ילדיכם, ללא הסכמת ההורה השני, למדינה אחרת, בכוונה שלא להחזירם, או שאתם מעוניינים לעשות זאת, חשוב שתפנו לקבלת יעוץ משפטי שכן עליכם לדעת כי עומדות לרשותכם כמה טענות טובות להגנתכם (בין השאר, טענות הקבועות בחוק), ואשר בהתקיימן, הופכת חובת בית המשפט להורות על החזרת הילד – לשיקול דעת.
לדוגמא, אם אתם נסים ממדינה המעמידה אתכם ואת ילדכם בסכנת חיים, זו טענת הגנה טובה. כמו כן, אם החזרת הילד תחשוף אותו לסכנה פיסית או פסיכולוגית חמורה, גם זו טענת הגנה טובה. אפילו אם הילד גדול דיו להביע את אי רצונו לחזור למדינה ממנה כביכול נחטף – זו טענת הגנה טובה ובית המשפט יתחשב בדעתו.
במקרים כאלו ואחרים - המנויים באמנה עצמה, טענותיכם ישקלו לגופן ובית המשפט יחליט בהתאם לסיטואציה הספציפית ולעובדות הרלוונטיות (האם יש להחזיר את הילד - או שקיימות טענות הגנה חזקות להשארתו).
.jpg)
.jpg)
.jpg)
