תשלום בחופש בגין שעות נוספות

רקע

1. האם ניתן לשלם תגמול בגין שעות נוספות בימי חופש במקום בשכר בעבור עובד שלא במשרה מלאה, העובד פחות מ-186 שעות בחודש.

2. הסוגיה מורכבת משתי סוגיות.ראשית יש לברר כיצד לקבוע את השעות הנוספות שהעובד עבד, ולאחריה לקבוע האם ניתן לתת בגינן תגמול בימי חופש.

 

3. שעות נוספות:

 

3.1.בדיקה ברמה היומית -

 

3.1.1. שעות נוספות נבדקות קודם כל ברמה היומית, אח"כ ברמה השבועיתו בוודאי שלא ברמה חודשית. דהיינו, ראשית יש לבדוק את מספר השעות שעבד העובד ביום ספציפי -במקרה בו עבד העובד מעל 8 שעות עבודה ביום במקום עבודה בו עובדים 6 ימים בשבוע, או במקרה בו עבד העובד מעל 9 שעות עבודה ביום במקום עבודה בו עובדים 5 ימים בשבוע, הרי ששעות עבודה אלה (מעל ל-8 או 9 שעות לפי הענין) נחשבות כשעות נוספות.

 

3.1.2. בגין השעתיים הנוספות הראשונות באותו יום יש לשלם לעובד 125% בגין כל שעה, ועל השעה הנוספת השלישית והלאה - 150% בגין כל שעה[1] (במקרה בו נקבעה בהסכם קיבוצי/צו הרחבה ענפי, הסכם קיבוצי מיוחד, חוזה עבודה אישי או נוהג במקום עבודה תמורה גבוהה יותר בגין עבודה בשעות נוספות, יש לשלם לעובד את התמורה הגבוהה יותר). לפיכך, לעובד שביום עבודה אחד החסיר שעתיים וביום שלמחרת נשאר שעתיים נוספות, יש לקזז שעתיים בתעריף 100% ולשלם בעד שתי שעות נוספות 125%.

 

3.2.בדיקה ברמה השבועית –

 

3.2.1.במקרה בו עבד העובד מעל 43 שעות רגילות בשבוע[2], הרי ששעות העבודה שמעל 43 השעות הרגילות נחשבות כשעות נוספות.

עבודה ביום הפנוי – במקרה בו עובד בא לעבודה ביום הפנוי – אם באותו שבוע העובד טרם השלים 43 שעות עבודה רגילות, אזי השעות שיעבוד ביום הפנוי יחשבו כשעות בתעריף 100% עד שתושלם המכסה השבועית (ל-43 שעות) ומעבר לכך יהיה מדובר בשעות נוספות (דהיינו - השעות 44 ו-45 יהיו בתעריף 125% והשעה ה-46 ואילך יהיו בתעריף 150%).

 

ובמקרה בו באותו שבוע העובד השלים כבר 43 שעות רגילות, אזי השעות שיעבוד ביום הפנוי ייחשבו כולן כשעות נוספות והתמורה בגינן תחושב כמפורט לעיל.

 

3.3. על מנת שהעובד יהיה זכאי לגמול בגין שעות עבודה נוספות עליו לקבלאישור ממעבידו לעבוד אותן. לא נדרש עובד לעבוד שעות נוספות, לא יהיה זכאי לתשלום בגינן אף אם עבד אותן למעשה, ובוודאי שזהו הדין אם עבד את השעות הנוספות בניגוד לאיסור מעבידו.

 

3.4. הגמול המיוחד בגין שעות נוספות אינו תופס כאשר מדובר בשעות עודפות – במצב בו שעות העבודה הרגילות של העובד הן מעטות ובכל אופן פחותות ממה שהמחוקק ראה לנכון לקבוע כ"תיחום" מבחינת מספר שעות עבודה מקסימלי ליום[3] ומספר שעות עבודה מקסימלי לשבוע עבודה.

 

3.5. כלומר, כל עוד מספר השעות הרגילות וה"נוספות" של העובד עדיין לא עובר את מספר השעות המקסימלי שנקבע ליום עבודה, לא מדובר בשעות נוספות כמשמעותן בחוק שעות עבודה ומנוחה, המזכות בגמול בעדן, אלא בשעות עודפות ובגין שעות עודפות זכאי עובד לתעריף רגיל.

 

4. הגמול בעד שעות נוספות:

 

4.1. הגמול בעד שעות נוספות הוא שכר, זאת מלשון סעיף 16 ל לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951.

 

4.2. על אף האמור בסעיף 4.1 לעיל, אם שכרו של העובד משתלם על בסיס חודשי, זכאי המעביד לתת לעובדו, בעבודה מן העבודות המפורטות בפיסקה (2)[4] של סעיף 4(א) ובסעיף 4(ב)[5], במקום תשלום הגמול עבור שעות נוספות, מנוחה של שעה ורבע לפחות תמורת כל שעה מהשעתיים הנוספות הראשונות שבאותו יום ומנוחה של שעה וחצי לפחות תמורה כל שעה נוספת.

--------------------------------------------------------------------------------

[1] סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951

[2] ביום 7/6/00 נחתם על ידי שר העבודה והרווחה צו הרחבה לקיצור שעות עבודה ל-43 שעות שבועיות.

[3] סעיף 2 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951

[4] (א) לעבודות מסויימות בחקלאות ועבודות הקשורות במישרים לטיפול בבעלי חיים;

(ב) לעבודות במקום שמטפלים בחולים, בבתי-מרקחת, במוסדות החלמה, במוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;

(ג) לעבודות בבתי אוכל, בבתי מלון ובבתי קפה;

(ד) לשמירה;

(ה) לעובדים בשירות המדינה או בשירות רשות מקומית עבודה שאינה תעשייתית, לכולם או לחלק מהם, בעבודות שהן לדעת שר העבודה חיוניות לציבור ושפורטו בתקנות,

[5] עובד חדשי במשק בית פרטי שאינו עובד חלקי
 

עודכן ב: 24/07/2013