רציפות הזכויות לפיצויי פיטורין לאחר עבודה בחברת בת בחו"ל

1. ראשית נספק הרקע:

מה דינו של עובד אשר הועסק בישראל בחברה ישראלית ונשלח מטעמה לאחר מספר שנות עבודה בישראל,לעבוד בחברת הבת בחו"ל. שכרו שולם במדינת היעד ובמטבע מדינת היעד בה הועסק. מה יהיה דין רציפות זכויות הפיטורין אם יבקש לחזור ולעבוד עבור החברה בישראל?

מן הסתם יטען המעסיק כי תקופת עבודתו בחו"ל אינה נחשבת בצבירת הוותק לפיצויי פיטורין.

2. השאלה המשפטית:

השאלה, האם לצורך חוק פיצויי פיטורים יש לראותם כמקום עבודה אחד. ככל שתוגדר העבודה בסניפים שונים של החברה כעבודה במקום אחד הרי שזכאי העובד לשיעור פיצויי פיטורים למשך כל תקופת עבודתו בחברה.

3. האם החברה בישראל וחב' הבת בחו"ל הן ישות אחת:

הפסיקה בוחנת את שאלת זהות המעביד בהסתמך על "מבחני זהות המעביד" אשר יש בהם ללמד על מחויבותה של חברת האם השולחת גם בהתייחס לתקופת עבודת העובד בחו"ל.

ראייתן של חברת האם והבת כישות אחת היא בבחינת הרמת מסך בין שתי החברות. בית הדין ירים את מסך ההתאגדות בין חברת אם וחברת בת רק במקרים חריגים וקיצוניים.

הנסיבות בהן יראה בית הדין את הרמת המסך באשכול חברות כמוצדקת:

[א] חוסר תום לב מטעם המעסיקה;

[ב] ערבוב נכסים, לרבות שימוש בנכסים שלא לצורכי החברה או העברת נכסים כדי להתחמק מתשלום חובותיה;

[ג] מעשים פלילים;

[ד] מצג שווא לגבי זהותו של המעסיק.

בית המשפט נעזר לצורך קביעתו לזהות בין החברות במידת יחסי הקרבה בין החברות (עצמאות ניהולית ושליטה);קיומם של שיקולים פסולים העומדים מאחורי הקמת חברת הבת; קיומו או היעדרו של מנגנון ניהולי אפקטיבי בחברת הבת.

העובדה שחברת האם מחזיקה במניותיה של חב' הבת, אין בה כשלעצמה כדי להוות עילה להרמת מסך; כך גם באשר לזהות בעלי תפקידים בשתי החברות,ואילו קיום חוזי העסקה נפרדים מסייע לראות בהן ישויות נפרדות;

לעיתים, יאות בית הדין לראות שתי מעסיקות נפרדות כמעסיקות במשותף, אף אם הוכח כי מדובר בשתי חברות נפרדות. בית הדין יחפש רמזים לפעילות משותפת, ע"פ הקריטריונים הבאים:

- כיצד ראו העובד והמעביד את היחסים ביניהם;

- על מי חלה חובת תשלום המשכורת;

- בידי מי הסמכות לפטר; חוזים נפרדים;

- ככל שהשמות זהים, השירות זהה, נותני שירותים זהים;

4. סיכום ומסקנות:

4.1. קביעה כי קיימת זהות בין חברות באשכול חברות ותוך כך שמירה על רציפות הזכויות מחייבת קביעה של הרמת מסך בין החברות. קביעה כזו תיעשה בזהירות ורק במקרים מיוחדים המצדיקים זאת.

4.2. ככל שהעובד קיבל את שכרו מידי חברת הבת במדינת היעד במטבע מדינת היעד, וזו אף שילמה את המיסים הנדרשים בגינו במדינת היעד וככל שזו מקיימת מידה מסוימת של עצמאות ניהולית כך יקשה לראות את חברת האם וחברת הבת כישות אחת לצורך שמירת רציפות הזכויות.