הלבנת הון ומימון טרור, בהיותם פעילויות בהן מועברים כספים בעיקר לשם הסתרה או הסוואה של מקורם, של הבעלות בהם או של השימוש בהם, מבוצעים, בין היתר, באמצעות המערכת הבנקאית, לפיכך לא פלא שהבנקים נמצאים בחזית המאבק בהלבנת ההון בישראל והם רגישים מאוד לניצולם בידי גורמים פליליים או טרוריסטיים העשויים לפגוע בשמו הטוב של הבנק או באמון הציבור במערכת הבנקאית.

 

מה עשוי להדליק מנורה אדומה אצל הבנק

 

הבנק מנהל מדיניות שמטרתה להפחית את הסיכונים אליהם הוא חשוף בעבודה עם הלקוחות, ובמסגרתה הוא מחויב בהכרת הלקוח על מנת לזהות את גורמי הסיכון ולהפחיתם. ככלל, התאגיד הבנקאי יבחן באופן מוגבר האם קיים הגיון כלכלי או עסקי בפעולות מורכבות או בפעולות הנבנות באופן בלתי רגיל. פעולות חריגות יכללו, בין השאר, פעולות נעדרות הגיון כלכלי או עסקי, פעולות מורכבות, פעולות בהיקפים ניכרים, ובפרט הפקדות במזומן, בסכומים שאינם מתיישבים עם הפעילות הצפויה בחשבון.

 

כיצד תדעו שהבנק שלכם מזהה בכם פעילות בסיכון

 

תאגיד בנקאי שזיהה אגב ביצוע הליך של "הכר את הלקוח" או את הפעילות בחשבון כבעלי סיכון גבוה, רשאי לסרב "סירוב סביר" לפתיחת חשבון וניהולו, לרבות ביצוע פעולות מסוימות בחשבון, וכן למתן שירותים. לרוב יחל הבנק ראשית בשליחת מכתב דרישה להמציא לבנק, רשימת מסמכים (שלעיתים אינה סבירה בהיקפה), אשר יסביר את מהות והיקף הפעילות בחשבונכם. סביר כי תדרשו להציג נתונים ואסמכתאות בכל הנוגע לפעולות מסוימות שבוצעו בחשבון, לרבות חשבוניות והסכמים לגבי העסקאות, פרטי לקוחות, תאריך ביצוען של העסקאות. לקוח שיתעלם מן הדרישה, עשוי לקבל "הודעת סגירת חשבון" בגין אי המצאת המידע המבוקש. ראשית ימנע הבנק פעולות כמו הפקדת שקים ומזומן, חסימת החשבון מקבלת כספים והעברות ובהמשך יפעל לסגירה מוחלטת של החשבון בשל קיום חשש ממשי מצד הבנק לפעילות הלבנת הון.

 

מה עושים?

 

מניעת ביצוע פעולות וסגירת חשבון הינה פגיעה אנושה בפעילות וההתנהלות העסקית של הלקוח וקרוב לוודאי תשתק את פעילותו העסקית ואף עשויה להביא לנזקים בלתי הפיכים ולקריסתו. לכן, מיד עם קבלת מכתב הדרישה יש לפנות לייעוץ משפטי על מנת לעצור את התהליך באמצעות פניה לבית המשפט לקבלת סעד זמני שיורה לבנק להימנע מסגירת החשבון.

 

יש לדעת כי נקודת המוצא לצורך ההתמודדות המשפטית מול הבנק, מצויה בהוראות הדין הקובעים שלא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים כספיים ללקוח. אך ראוי לדעת, סירוב הלקוח למסור פרטים והוא כשלעצמו עשוי להיחשב כסיבה לסירוב סביר לפתיחת וניהול החשבון ע"י הבנק.

 

את עיקר המאמץ ראוי למקד בתקיפת שיקול הדעת של הבנק וחוסר הסבירות בהחלטתו. נטל ההוכחה לסבירות הסירוב מוטל על הבנק, ואין די בחשש ערטילאי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון, ואין די בטענה כללית וסתמית, כי קיים חשש להתנהלות בלתי תקינה בחשבון, אלא על הבנק להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהם כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי. ראוי כי בטרם ינקוט בנק בצעד דרסטי ומשמעותי של סגירת חשבון או חסימת חשבון פעיל ללקוח, מוטלת חובה על הבנק לנהוג בהגינות וביושר כלפי לקוחו. וזאת, אף אם מתעורר חשד לפעילות בלתי חוקית של לקוח בחשבון. כך, ראוי כי הבנק יפרט בפני הלקוח את העילות המהוות את הבסיס לחשדו, ייתן ללקוח הזדמנות להפיג את החשדות או לתקן את דרכיו, ורק אם לא תנוח דעתו, יפעל הבנק לסגירת החשבון. 

 


עודכן ב: 10/10/2018