ש' ברוכת הילדים הייתה בהריון השישי שלה, במהלך ההיריון עברה בדיקות שגרתיות שנמצאו תקינות למעט אבחון של סכרת הריונית דבר אשר שכיח אצל נשים רבות וטופלה בעזרת דיאטה בלבד. בשבוע ה31 להריונה, התאשפזה לשמירת הריון בשל ירידת מי שפיר.


לאחר כשישה ימים לאחר שהוסבר לה כי במידה ולא תעבור ניתוח קיסרי היא עלולה לאבד את עוברה, הוחלט כי עליה לעבור הליך זה והובטח לה כי תוך כמה דקות "כי העניין ייגמר", מעבר לכך לא סופקו לה הסברים לגבי הסיכונים הכרוכים בהליך זה והתוצאות האפשריות הכוללות את הסיכון באיבוד רחמה.


ש' הוחתמה על טופס הסכמה לביצוע זירוז לידה בלבד ומרגע זה ואילך, סיוטה הגרוע מכל החל להתגשם.


ש' הורדמה בהרדמה מקומית ולאחר שהעובר הוצא מרחמה שמעה לפתע את הרופאה אומרת "חתכתי משהו לא טוב" ומיד לאחר מכן התחילה מהומה בחדר הניתוח. בזמן שהיא מוטלת שכובה על שולחן הניתוחים ש' שאלה מה קרה, התלוננה כי כואב לה ולאחר שקלטה את הפאניקה השוררת בחדר הניתוח החלה לבכות.


צוות הרופאים לא רק שלא התייחס לשאלותיה ותחינותיה למידע אלא אף הרופא המרדים זיכה אותה בהשפלות וגערות ואמר לה "תסתמי ותהיי בשקט" תוך נתינת חבטות על כתפה. ש' הורדמה בהרדמה מלאה וכשהתעוררה בדרך לחדר ההתאוששות, נאמר לה ע"י רופאה כי רחמה נכרת. ש' החלה לצעוק ולבכות, ללא כל עזרה ותמיכה עד אשר הגיע לחדר הלידה שם היו בעלה ואחותה. לאחר אשפוז של שבוע ללא כל סיוע ועזרה נפשית למעט פגישה קצרה עם עו"ס, ש' דרשה להפגש עם מנהל המחלקה ורק לאחר איומים מצידה, זומנה לחדרו של המנהל אשר לא נתן לה כל מענה ו/או תשובה עניינית בדבר טענותיה וכל תשובותיו לוו בגמגום, כאשר הוא נותן לש' פתרון מגוחך למצבה: ככל שברצונה ילד נוסף יכולה היא להיעזר באם פונדקאית.


ש' אשר הייתה במצוקה נפשית החליטה לא לוותר ולהילחם כנגד העוול שנעשה לה ועל כן פנתה למשרדנו.

לאחר שנבחנו השתלשות המאורעות נמצאו מספר ממצאים מחרידים

*הרופאים במקרה זה פעלו באופן רשלני שאינו תואם סטנדרטים רפואיים מקובלים ונהוגים החליטו באחת על כריתת רחמה של ש' כפתרון סופי וכאשר לא מוצו כל השיטות והאפשרויות וללא כל הצדקה.

*לפני כניסתה של ש' לניתוח הקיסרי לא הוסברו לה הסיכונים הכרוכים בניתוח מסוג זה על אף חובת הרופא לעשות כך.

*מעיון ברשומות הרפואיות בעניינה נתגלה כי ש' חתמה על טופס הסכמה לביצוע זירוז הלידה בלבד וכי קיים טופס הסכמה לביצוע ניתוח קיסרי , אך החתימה אינה חתימתה של ש' וכן לא זכור לה כי ראתה טופס זה ו/או חתמה עליו עובר לביצוע הניתוח.

*הרופא אשר ביצע את הניתוח לש' אינו בעל המומחיות והסמכות לבצע ניתוחים מסוג זה.

אומנם ש' לא תוכל ללדת יותר אך למען הצדק בשל העוול שנגרם לה, בית המשפט פסק לטובתה פיצויים בשיעור של מילוני שקלים.
סיפורה של ש' הינו מקרה מבין מקרים רבים אשר מגיעים למשרדנו כתוצאה מעוול שנעשה ע"י רופאים ואחיות שאינם מוסמכים או שהתרשלו במילוי תפקידם.


מה עושים במקרה של חשש לרשלנות רפואית?


חשוב לדעת כי במקרים של תביעה בגין רשלנות רפואית, על התובע חלה חובת ההוכחה כי אכן הייתה רשלנות בהתנהלות הצד המטפל וכי הזנק שנגרם לו אכן נבע מרשלנות זו ולא בשל סיבה אחרת.


יש לרכז את כל התיעוד הרפואי והמסמכים בגין הטיפול הרפואי, החל משלב האיבחון, הטיפול עצמו ועד שלב המעקב.

 

חשובים במיוחד הינם כלל המסמכים המתעדים את מהלך הטיפול, הלידה או הניתוח.

 

לדרוש מהמרכז הרפואי את המסמכים עליהם חתמתם לצורך ביצוע הטיפול.

 

במקרה ומדובר בפגיעה חיצונית, יש לצלם את האזור הפגוע.

 

לפנות לעורך דין המתמחה בתחום על מנת להגיש תביעה לפיצויים.

 

כתבה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי על ידי עורך דין מומחה. במקרה של חשש לרשלנות רפואית פנו לייעוץ על ידי עורך דין מומחה העוסק בתחום, אשר יוכל לסייע לכם למצות את זכויותיכם ולהתאים את הטיפול בתיק, כל מקרה לגופו.