מיד עם תחילתו של החורף ש' אשר קם לבוקר אפרורי במיוחד, החל לבכות ולא הצליח להפסיק. וכך החלה תקופה שחורה בחייו אשר השפיעה על כל אספקט של חייו החל מעבודתו וכלה בחיי החברה שלו. אמו של ש' הגיעה לביתו לאחר מספר ימים בהם ניסתה להשיגו טלפונית מבלי הואיל רק על מנת לגלות כי בנה שהיה בד"כ בחור מלא חיים וחיוניות, נראה כצל של עצמו, לא מגולח, לבן כמו שד עם כתמי בכי בעיניו ועיגולים שחורים תחתיהן הנובעות מחוסר שעות שינה. לאחר שיחה ארוכה עם בנה, המליצה לו אמו לפנות לשוחח עם פסיכולוגית אליה היא הולכת באופן קבוע.


ש' לא הצליח לצאת ממיטתו ועל כן הפיסכולוגית הגיעה לביתו על מנת לשוחח איתו. לאחר הפגישה המליצה הפסיכולוגית לש' להפגש עם עמיתה, פסיכיאטר מומחה. ש' נפגש עימו והפסיכיאסטר קבע כי ש' סובל מדיכאון עמוק בשל עונת החורף הנקרא Seasonal Affective Disorde ועל מנת לצאת מהדיכאון רשם לו הפסיכיאטר מרשם לכדורים נוגדי דיכאון בשם ציפרליקס.


אמו אשר הגיעה לבקר את בנה מדי יום והייתה בקשר רציף עם הפסיכיאטר המטפל, ראתה כי מצבו של בנה הולך ומדרדר. כאשר הביאה זאת לידיעת הפסיכאטר הוא פתר אותה וטען כי צריך לתת זמן לתרופה להשפיע ותוך שבוע לערך המצב יוטב. לאחר שבועיים וחצי של נטילת התרופה הגיעה אמו של ש' לבקרו ומצאה אותו שכוב במיטתו לאחר שנטל כמות כדורי שינה בשילוב אלכוהול ומיד התקשרה למד"א אך לאלה לא נותר אלא לקבוע את מותו במקום.


הערכת הפסיכיאטר קבעה כי ש' לא היה במצב אובדני, עם זאת לאחר שבוע של נטילת ציפרליקס ש' נטל את חייו.


לאחר השבעה והשוק הראשוני בו הייתה מצויה אמו, התקשרה זו לפסיכיאטר המטפל לבדוק מדוע תרופה שהייתה אמורה להוציא אותו מהדיכאון עשתה את הפעולה ההפוכה וגרמה למותו. הפסיכאטר הסביר לה כי לעיתים ישנן תופעות לוואי ללקיחת התרופה וכי באחוזים מסויים באוכלוסיה התרופה עושה להפך ממה שאמורה לעשות ועל כן במקום לגרום לשיפור במצב רוחו, התרופה גרמה לתוצאה ההפוכה והחריפה את מצב הדיכאון עד כדי נטילת חייו של ש' במו ידיו.


אמו של ש' שאלה את הפסיכיאטר מדוע לא הסביר לה ולש' על תופעות הלוואי העלולות להיגרם כתוצאה מלקיחת התרופה ותשובתו היתה כי הסיכונים בלקיחת התרופה רשומים בדפי ההוראות בקופסאת הכדורים.


אמו של ש' נדהמה למשמע תשובתו של הפסיכיאטר וחשה כי היתה פה רשלנות שהפסיכיאטר מנסה לטייח שהובילה למותו של בנה.
אמו של ש' פנתה למשרד עו"ד המתמחה ברשלנות רפואית על מנת להבין האם הפסיכיאטר צריך לשלם על כך שעקב רשלנותו בנה התאבד. לאחר עיון בחומרים הובהר כי ידו של הפסיכיאטר היתה קלה על ההדק בכתיבת המרשם לתרופת הציפרליקס וכי מרגע כתיבת המרשם הייתה רשלנות חמורה בהתנהלותו של הפסיכיאטר ובמעקב אחר המטופל שלו – ש'.


על הרופא המטפל קיימת חובת מעקב בזמן ולאחר הטיפול אצל החולה. עליו לפרוס בפני המטופל את כל הסיכונים הכרוכים בטיפול כמו כן עליו לבחון האם הטיפול מתנהל כפי שצריך, האם ישנם סיבוכים או האם צריך לשנות את מהלך הטיפול. אחריותו של הרופא איננה מסתיימת עם אבחון המחלה אצל חולה או שליחתו לבדיקות שכן הוא אחראי לשלומו של החולה גם במהלך הטיפול ולא רק במהלך האבחון.


על הפסיכיאטר של ש' חלה חובה רפואית ומפסיקות בתי המשפט עולה אף חובה משפטית לעקוב אחר דרך הטיפול בש', במיוחד לאור העובדה כי מדובר בתופעת לוואי מוכרת ולעיתים גורמת נטילת ציפרליקס להרעה במצבו של מטופל ואף לנטיות אובדניות. הפסיכאטר המטפל כשל בטיפולו מרגע כתיבת המרשם שכן לא הסביר בפורוטרוט מהם הסיכונים בנטילת הכדורים וכן לא עקב אחרי מצבו של ש' מרגע לקיחת התרופה.

חובת ההוכחה במקרה של רשלנות רפואית הינה על התובע


חשוב לדעת כי במקרים של תביעה בגין רשלנות רפואית, על התובע חלה חובת ההוכחה כי אכן הייתה רשלנות בהתנהלות הצד המטפל וכי הנזק שנגרם לו אכן נבע מרשלנות זו ולא בשל סיבה אחרת.


מה עושים במקרה של חשש לרשלנות רפואית?


· יש לרכז את כל התיעוד הרפואי והמסמכים בגין הטיפול הרפואי, החל משלב האיבחון, הטיפול עצמו ועד שלב המעקב.

 

· חשובים במיוחד הינם כלל המסמכים המתעדים את מהלך הטיפול.

 

· לפנות לעורך דין המתמחה בתחום על מנת להגיש תביעה לפיצויים.

 

כתבה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי על ידי עורך דין מומחה. לאחר קרות הרשלנות פנו לייעוץ על ידי עורך דין מומחה העוסק בתחום, אשר יוכל לסייע לכם למצות את זכויותיכם ולהתאים את הטיפול בתיק, כל מקרה לגופו.