יוסף, יליד 1982, עבד כמחסנאי בחנות סופרמרקט. באחד הימים במסגרת עבודתו, נתבקש יוסף על ידי הממונה עליו להביא ארגז בקבוקי ערק ממחסן החברה המשמש לאחסון דברי מזון ושתייה. כדי להביא את הארגז המבוקש שהיה מונח בגובה של כשלושה מטרים, היה על יוסף לטפס על מדפי המתכת הקיימים במחסן והמשמשים לאחסון דברי מזון.


יוסף ביצע במסירות את שהוטל עליו, אך בעת שנטל את הארגז עם בקבוקי הערק איבד לפתע את שיווי משקלו, נפל והתרסק בחוזקה על הרצפה. בנפילתו פגעה ידו השמאלית של יוסף בבקבוקים שנשברו והוא החל לחוש כאבים עזים. יוסף פונה לבית החולים שם נקבע כי הוא סובל מפגיעה קשה ביד שמאל, וייאלץ לעבור תקופת שיקום ארוכה כדי לחזור לפעילות חלקית.


ליוסף נקבעו 10% נכות צמיתה וכל זאת בשל כך שרצה למלא אחר הוראות הממונה עליו במקום העבודה. לאחר תקופה ארוכה של שיקום תוך שהוא סובל מכאבים עזים בידו, הבין יוסף כי לא יוכל לשוב ולעבוד כבעבר, ולכן הגיש בסיוע עורך דין תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מרשלנות מקום עבודתו. בית המשפט פסק ליוסף פיצויים בגובה של כ-100 אלף שקלים.


אברהם, בן 25, טייח במקצועו, הועסק לצורך עבודות שיפוץ בבית הכנסת "החורבה" המפורסם בירושלים. על אברהם הוטל לשפץ את תקרת בית הכנסת ולצורך כך סיפקה לו החברה הקבלנית סולם רעוע וקצר. אורכו של הסולם היה שני מטרים בלבד, ואברהם טיפס על הסולם וניסה לבצע את עבודתו. לפתע איבד אברהם את שיווי משקלו, נפל ונחבט בעוצמה ברצפת בית הכנסת ואובחן בבית החולים הדסה כסובל מחבלות קשות בידיו וברגליו. אברהם הגיש תביעה נגד עיריית ירושלים ונגד חברת הקבלן שהעסיקה אותו בגובה של כ-2.5 מיליון שקלים.


המקרה של אבנר התרחש גם הוא במסגרת עבודתו. אבנר עבד בפירוק טפסנות באתר בנייה, והתבקש על ידי קבלן השיפוצים לפרק טפסנות במרפסת ללא מעקה שגובהה שלושה מטרים. במהלך פירוק הקרשים במרפסת, מעד לפתע אבנר, נפל מהמרפסת לרצפה ונפגע בכל חלקי גופו. זעקותיו של אבנר המסכן החישו למקום התאונה עובדים נוספים שהיו באתר הבנייה, ואבנר פונה לבית החולים. במסגרת תביעה שהגיש אבנר, קבע בית המשפט שמקום העבודה התרשל ופסק לו פיצויים בגובה רבע מיליון שקלים.


נפילת עובדים מגובה מוכרת כתאונת עבודה


לשלושת המקרים הללו קיים מכנה משותף והוא נפילה מגובה. חשוב להבין כי תאונות אשר מתרחשות על רקע נפילת עובדים מגובה, מוכרות כתאונות עבודה, ולנפגע מגיעים מלוא הפיצויים הקבועים בחוק בהתאם לפציעתו.


לפי ההגדרה, עבודה בגובה היא עבודה שממנה עלול ליפול אדם מגובה של שני מטרים ומעלה ושנתקיים בה אחד מאלה:


1. לא הותקנו אמצעי בטיחות כגון מעקה או גידור וכן אמצעי גישה נאותים ובטוחים לשם ביצוע העבודה.


2. קיים צורך בהטיית גוף האדם למעלה מ-45 מעלות מעבר למעקה או גידור של משטח העבודה או מדרכת המעבר.


3. עבודה המתבצעת בעזרת מכונות ממונעות כגון בימה מתחממת ניידת, סל להרמת אדם או פיגום ממוכן, למעט עבודת אחסון פריטים על גבי מדפים בתוך מבנה מקורה.


כל עבודה בגובה מחויבת על פי התקנות בביצוע על ידי שני אנשים לפחות.


תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט–1999 קובעות הדרכות והנחיות, בנוגע לאמצעי הזהירות הנדרשים מהמעביד כדי לספק סביבת עבודה בטוחה.


פעמים רבות, במקרה של תאונת עבודה זכאי העובד לתבוע פיצויים מהמעביד בגין חבות מעבידים וכן מהמוסד לביטוח לאומי. במקרים שהבאנו, התאונות סווגו כתאונות עבודה ועל כן התחלקו התביעות לשני מישורים: הביטוח הלאומי והמעסיק.


תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי


1. פיצויים עבור הוצאות רפואיות הכוללות הוצאות ריפוי, החלמה, שיקום רפואי ומקצועי.


2. דמי פגיעה: עובד שהפגיעה בעבודה גרמה לו לכך שאינו מסוגל לחזור לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל לעבוד, אם לא עסק בכל עבודה אחרת והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או החלמה. חשוב לציין כי הזכאות לפיצוי בגין דמי פגיעה היא לתקופה של עד 91 ימים מיום הפגיעה. ניתן להגיש תביעה זו עד שנה מקרות האירוע.


3. גמלת נכות מעבודה: לאחר שנסתיימה התקופה בגינה שולמו דמי פגיעה, ניתן להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה. לצורך כך, יעמוד העובד הנפגע בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. אם יוכר העובד כנכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו ביטוח לאומי קצבה או מענק.


יוסף, אברהם ואבנר קיבלו בין היתר את הפיצויים המגיעים להם מביטוח לאומי, שהסתכמו בסכומים גבוהים ואפשרו להם להמשיך לחיות את חייהם בכבוד, על אף העובדה שיתקשו לשוב למעגל העבודה.


תביעה עבור פיצויים מהמעסיק בגין חבות מעבידים


על המעביד מוטלת חובה לערוך הדרכה לעובדיו לגבי ביצוע העבודה, להנהיג שיטת עבודה בטוחה ולדאוג לסביבת עבודה בטוחה, לספק חומרים, ציוד, כלי עבודה ואמצעי בטיחות מתאימים ובטוחים ולפקח על ביצוע העבודה ועל נקיטת אמצעי הזהירות הדרושים.

 

אם קרתה תאונה בזמן העבודה בגין רשלנותו של המעסיק, על העובד להוכיח את האחריות של מעסיקו לנזק שנגרם לו. זאת בדומה למקרים שהבאנו, שבהם המעסיקים כשלו בשמירה על ביטחון העובדים בשל העובדה שלא דאגו לאמצעי בטיחות וסביבת עבודה תקינה, ועל כן לרוב חויבו על ידי בית המשפט בתשלום פיצויים בסכומים גבוהים.


השמות בכתבה בדויים. כתבה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי על ידי עורך דין מומחה.
 


עודכן ב: 08/02/2015