עו"ד נרקיס לביא

 

על דיני הירושה מרחף כלל מאוד ברור: " המצווה הוא השליט על צוואתו ואל לנו לשפוט את תבונת הציווי והגיונו". משנדרש בית המשפט העליון לשאלת מהותה של צוואה, הגיע בית המשפט לידי המסקנה כי משמעותה של צוואה הינה הענקת זכות בעזבון למי שאינה מוקנית לו מכוח הדין.

 

למרות האמור לעיל, צוואה ניתן לבטל את מוכיחים השפעה בלתי הוגנת על המוריש. סכסוכים רבים מגיעים לבית המשפט בטענה כי קיים חשש שהמוריש היה נתון ל"סחיטה" לפני מותו. החוק קובע כי אם מוכחת הטענה כי המוריש היה תחת "סחיטה" או בלשון החוק הייתה עליו השפעה בלתי הוגנת ניתן לפסול את הצוואה ואז ירושת המנוח עוברת ליורשים על פי דין.

 

היה ונושלתם מירושה וקיים בלבכם חשד כי הנפטר אולץ לערוך צוואה בניגוד לרצונו או בסיטואציה שבזמן עשיית הצוואה המצווה לא היה כשיר לצוות. כלומר המצווה לא הבין על מה חתם. אז ניתן יהיה להגיש התנגדות לקיום הצוואה אשר תידון בבית המשפט לענייני משפחה ועל המתנגד יהיה להוכיח טענות אלו.

 

להלן הקריטריונים אשר על פיהם בוחן בית המשפט את נושא ההשפעה הבלתי הוגנת אותם יצטרך המתנגד להוכיח.

 

תלות ועצמאות - בית המשפט יבחן האם המוריש היה עצמאי פיזית ושכלית בזמן עשיית הצוואה.

 

האם המוריש היה תלוי בנהנה - היה ויוכח שהמוריש לא היה עצמאי וכי הוא נזקק לסיוע אז יבחן בית המשפט האם המוריש היה תלוי בנהנה מהצוואה ומה הייתה מידת התלות של המוריש בנהנה(היורש ע"פ הצוואה). ככל שיוכח שבתקופה הרלוונטית לעריכת הצוואה היה המצווה מנותק לחלוטין מאנשים אחרים או שקשריו עם אחרים מועטים ונדירים, תתחזק ההנחה בדבר תלותו של המצווה בנהנה.

 

מעורבות בעשיית הצוואה - סיבה נוספת לפסילת צוואה יכולה להיות מעורבות בעשיית הצוואה. אם הנהנה מהצוואה היה מעורב בצורה פעילה בעריכתה ייתכן והצוואה תיפסל על ידי בית המשפט בעילה של מעורבות בלתי הוגנת. נוכחות הנהנה(היורש) בזמן עשיית הצוואה אסורה, אם היורש הוא זה אשר בחר את עוה"ד, הסיע את המוריש אליו, ניסח את הצוואה או עזר בעריכתה, במקרה זה הוא מסתכן בביטול הצוואה.

 

ההמלצה היא כאשר אדם רוצה לערוך צוואה רצוי שיצור קשר בעצמו עם עורך דין ללא מעורבותם של היורשים. במידה ומדובר באדם מבוגר אשר מומלץ להצטייד בתעודה רפואית המאשרת את מצבו הרפואי של המוריש ואת כשרותו לחתום על הצוואה. כל זאת, כדי למנוע חשש לטענה עתידית באשר לכושרו המנטאלי והפיזי של המוריש.

 

הנה כי כן, כאשר בית המשפט נאלץ להכריע בדיון, בעניין קיום דבר המת בצוואתו, או פסילתה של הצוואה, מתבקשת הליכה זהירה ודקדקנית. בד בבד על השופט היושב בדין לשמור על האיזון של כפות המאזניים בין כבוד המת וכבודם של החיים.

 

יובהר כי המידע המשפטי המוגש במאמר זה, מהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע, אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי.

 


עודכן ב: 25/07/2013