תביעה נגד המאהב/ת של בן הזוג

 מאת : עו"ד נרקיס לביא

בית המשפט נדרש לא אחת לשאלה האם בגידת בן הזוג מקימה עילת תביעה נזיקית וחוזית.

הקשיים הנלווים לבירור תביעה מסוג זה ולבירור ההגדרה אימתי התנהגות פלונית תיחשב "בגידה" והחדירה למרחב הפרטי של ה "בוגד/ת" עשויים להביא לפגיעה בזכויות היסוד של בעלי הדין.

לכן בבואה של תביעה מסוג זה לפתחו של בית המשפט ינהג בית המשפט בזהירות וויסות.

בית המשפט מצמצם את המקרים בהם תוכר עילת הניאוף כעילת תביעה ונוהג להפעיל שיקול דעת, האם התביעה עלולה לערער את בסיס האיזון הרכושי בין הצדדים ובוחן, האם התביעה נועדה להכניס את עקרון האשם לדיון בענייני איזון המשאבים בין בני הזוג.

בפסק דין שניתן ע"י כבוד השופט אסף זגורי בבית המשפט לענייני משפחה ממליץ בית המשפט בין היתר כי יש לקבוע מראש, שהפיצויים בגין הפרת חובת האמונים ובגין הניאוף יהיו מוגבלים ביותר לכ- 50,000 ₪ בלבד.

ככל שמדובר בתביעה נגד המאהב/ת של בין הזוג, מדובר על עילת גרם הפרת חוזה ובית המשפט מפנה את הצדדים לסעיף 62 לפקודת הנזיקין הדן בעילת גרם הפרת חוזה :

(א) מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי...

(ב) לעניין סעיף זה, היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה.

לאור לשונו הברורה של החוק, שקובע במפורש כי לעניין עוולת גרם הפרת חוזה, לא ייחשב קשר הנישואין לחוזה, ממילה על דרך הכלל, לא ניתן יהיה לתבוע את מי שפיתה אדם נשוי וגרם לפירוק קשר הנישואין של אותו אדם, וזאת גם אם תוכח אשמתו של המפתה.
עוד נקבע כי למפתה אין כל חובת זהירות כלפי מי מבני הזוג ולכן יש לפתור אותו מחבות.

יובהר כי המידע המשפטי המוגש במאמר זה, מהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע, אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי.