פעמים רבות כאשר מגיעים נושים לבצע פעולות כנגד החייב הפרטי או החברה, מתגלה להם כי לחייב אין כספים או רכוש אותם ניתן לעקל או לממש, וזאת מאחר שהחייב שילם לנושה זה או אחר את הכספים האחרונים שעמדו בקופתו.

 

נושה זה יהיה בדרך כלל הנושה שלטובתו יש ערבות, או לנושה שנקט בפעולות שיש בהם כדי להפריע לפעילות החייב וכדומה. וכך, על מנת לאפשר את המשך הפעילות משלמים לו במקום לנושים אחרים שאינם פועלים או שהינם מאחרים בפעולה.

 

פעולה זו נקראת העדפת נושים וניתן על פי דין לבטלה.

 

דיני חדלות הפירעון מסדירים את מערכת היחסים שבין חייב חדל פירעון לבין נושיו. מערכת יחסים זו הינה רבת משתתפים, ולכן כאשר מדובר בחייבת שניתן נגדה צו פירוק, נאסר על הנושים לנקוט בהליכי גבייה פרטניים, ומלאכת גביית החובות וחלוקתם בין הנושים נעשית באופן מרוכז על ידי בעל התפקיד, בפיקוח בית המשפט, במסגרת הליך פירוק.

 

במצב דברים זה, נושה המקדים וגובה מהחייב את חובו פוגע ביתר נושיו של החייב כיוון שהוא גורע מהקופה המשותפת את חובו על חשבונם. על כן, ככל שיסתבר כי תשלום לנושה זה או אחר נעשה בשל רצון להעדיפו, ניתן יהיה לנקוט נגדו בהליך להשבת הסכום שקיבל לקופת הפירוק.

 

על פי דין, העברות הכספים מהחייב לנושה בטלות אף אם נעשו, לכאורה, כדין. עצם סיווגן של ההעברות והתקיימות התנאים האמורים בחוק, יחד עם טווח הזמן שחלף בינן לבין תחילת הפירוק, גורר את בטלותן.


לא נדרשת הוכחת כוונת מרמה אלא כוונת העדפה בלבד

 

לפי הפסיקה, לא נדרש להוכיח כוונת מרמה כתנאי לביטול הפעולה, אלא די להוכיח כוונת העדפה ביחס לנושה מסוים, כאשר את יסוד "הכוונה להעדיף", הפסיקה קבעה כי ניתן להוכיח תוך שימוש בראיות נסיבתיות.

 

בנוסף נקבע כי תשלום בגין חוב עבר נכנס לגדר חשד להעדפת נושים, העלול להיפסל בהתחשב במכלול הנסיבות, לעומת תשלום הצופה פני עתיד או תשלום שוטף כנגד תמורה ראויה אשר לא יפסל.

 

כעולה מהמקובץ, כאשר הנכם נושים בחייב בסכום משמעותי ונראה לכם כי איחרתם את הרכבת, יש להזדרז ולנקוט בהליכי חדלות פירעון נגד החייב על מנת לנסות להחזיר את המצב לקדמותו. כמו כן, יש להחזיר לקופה הכוללת של הנושים את הכספים שקיבלו נושים מועדפים, כאשר הסכומים שייאספו יחולקו בין הנושים השונים לפי יחסיות הנשייה שתאושר.

 

יובהר כי לא כל מקרה מתאים לנקיטת פעולות אלו ולא בכל מקרה כדאי לעשות כן כלכלית, אך כמובן שיש לדעת על קיומה של האפשרות ולבחון נקיטתה באמצעות עורכי דין הבקיאים במלאכה.

 

יצוין כי רק לאחרונה, ננקט הליך שכזה נגד חברת זוגלובק, שהינה בעלת יכולות כלכליות בדרישה להשבת מאות אלפי שקלים לקופת הפירוק ורק בשל התחשבות בערב לחוב, שהיה צד ג', הוסכם על השבת חלק מהחוב בלבד, בסך 100 אלף שקלים.