פעמים רבות נטען בבית הדין לעבודה כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין שני צדדים להסכם העסקה. הדעה הרווחת בציבור היא, שכאשר המעביד אינו מנפיק תלוש שכר והשכר משולם כנגד חשבונית מס שמנפיק העובד למעביד, לא מתקיימים יחסי עובד מעביד. פסיקת בית הדין לגבי הנושא שונה בתכלית ומאמר זב בא להבהיר את נקודת המבט הרחבה של מערכת השפיטה והמבחנים שקבע בית הדין לצורך בחינת התקיימותם של יחסי עובד מעביד.

 

על פי השופטת סיגל דוידוב בפסק דין עב(ת"א) 9356/05 " נקודת המוצא שנקבעה בפסיקה היא כי המשתמש הוא המעסיק , אלא אם כן יוכח כי קיימת התקשרות אותנטית בינו לבין הקבלן ובין הקבלן לעובד וכי מטרת התקשרויות אלה אינה מנוגדת לתקנת הציבור ולא נועדה להתחמק מחובות המשתמש כמעסיק"

 

פסק הדין המנחה לעניין זה הוא פסק דין כפר רות ואח' פד"ע כד 535. בו נקבעו מבחני עזר לקביעת זהות המעסיק. המבחנים המפורטים בפסיקה לצורך העניין הם הבאים:

 

1. כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הגדירו אותם.

2. בידי מי הכוח לפטר עובד.

3. מי קיבל את העובד לעבודה ומי הסדיר את תנאי קבלתו אליה.

4. מי משבץ את העובדים במקום העבודה.

5. מי קובע את מכלול תנאי עבודתו לרבות תנאי השכר והתנאים הסוציאליים הנלווים.

6. מי חייב לשאת בתשלומי שכר העובד .

7. מי הוא האחראי לאישור חופשותיו של העובד או העדריות מהעבודה.

8. כיצד דווחו יחסי הצדדים לרשויות המס .

9. מי סיפק את הכלים הציוד והחומרים המשמשים את העובד.

10. מי נותן לעובד הוראות ומפקח על עבודתו

11. האם העבודה שבעובד מבצע נעשית במסגרת עסקו העיקרי של המשתמש.

12. האם לצד ג' (הקבלן) יש עסק משלו בו השתלב העובד.

 

יש לזכור שמטרת המבחנים שצוינו לעיל היא כלי עזר בידי בית הדין לחשוף את זהות המעסיק וזאת, כדי להחיל את דיני העבודה (חוקי המגן) ולדאוג שהעובדים הזקוקים להגנתו של החוק אמנם יזכו להגנתו.

 

במקרים של ספק, רק בית הדין הוא שיחליט לגבי התקיימותם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים. לצורך הוכחת הקשר נדרשת בקיאות בפסיקה שפותחה בנושא, לכן רצוי להיוועץ בעורך דין הבקיא בדין ובפסיקה.