ועדת הערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים החליטה להכיר בנרדפות ניצולת שואה, אשר נולדה בעיירה "סוק אל ארבע". הערר נסב על דחיית הרשות לזכויות ניצולי השואה את תביעת ניצולת השואה, וזאת מהטעם שהמקום בו נולדה אינו מוכר כמקום המזכה בנרדפות.

 

העוררת טענה כי אמנם נולדה במקום זה, אך כפי שטענה בתביעתה לרדשות, היא ומשפחתה עברו לגור בעיר הבירה תוניס, אשר שהות ועילות ספציפיות כן מתירים הכרה בנרדפות השוהים שם. 

 

העוררת באמצעות משרדנו הביאה הוכחות לשהותה בעיר תוניס, באופן אשר לא נסתר ע"י הרשות לזכויות ניצולי השואה.

 

יצויין כי במסמכי התביעה של העוררת לרשות לזכויות ניצולי השואה, כתבה היא שני נתונים שונים באותו הטופס, בהתייחס לעיר לידתה.

 

העוררת הגיעה למשרדנו לאחר שאת תביעתה הגישה היא באופן עצמאי, ללא סיועו של עורך דין, ולאחר שכבר קיבלה החלטת דחייה ברת ערר מהרשות לזכויות ניצולי השואה. החלטת הרשות הינה החלטה ברת ערר התחומה בסד זמנים קצר. למרות זאת, הספקנו להגיש את הערר בזמן, לאחר ביצוע בירור ראייתי די מקיף.

הדיון בערר כלל שלב מקדמי ארוך יחסית, ולאחריו דיון הוכחות לא קצר, במסגרתו נאבקה העוררת למול מסד ראייתי, מטעם הרשות, אשר הופרך.

 

משהוסבר הבלבול בנתונים שמסרה העוררת, ובוססו הראיות מטעמה, באופן שהשביע את רצון ועדת הערר, החליטה זו על הכרה בנרדפותה, מיום הגשת התביעה אל הרשות.


עודכן ב: 07/08/2013