אבהות כפויה או גניבת זרע: דע את זכויותיך!

עידן הרשתות החברתיות, שנות הרווקות המאוחרות, קלות הראש בקיום יחסים אינטימיים עם בני זוג מתחלפים – עידן ה"ערה?", הביא עמו את הצורך לתת מענה למקרים של "אבהות כפויה" או "גניבת זרע". בשנים האחרונות אנו עדים לריבוי מקרים בהם נכפית אבהות על גבר אשר טוען ל"גניבת זרע". כך, עלול להסתיים מפגש מיני חד פעמי או לעיתים אף קשר מתמשך, בהריון אשר מנוגד לרצונו של הגבר.

גניבת זרע

המונח גניבת זרע אינו מעוגן בחקיקה כלשהי והינו תוצר של שימוש לשוני השגור בפי העם. גניבת זרע אינה מהווה עבירה פלילית. טענת גניבת הזרע עולה כטענת הגנה מקום בו מוגשת תביעת אבהות ותביעה לתשלום דמי מזונות. הטענה המרכזית בתביעת "גניבת זרע" היא שהאישה גנבה את זרעו של הגבר על מנת להרות וליהנות מתשלום דמי מזונות לילד. המונח "גניבת זרע" מעורר בעיות ומחלוקות, שכן כיצד ניתן "לגנוב" בפועל זרע מגבר ללא קבלת שיתוף פעולה מצידו?! גם טענת ה"פיתוי" לא תוכל לעמוד להגנתו של הגבר, שכן חזקה על אדם לעמוד בפיתויים ולקחת אחריות על מעשיו.

בתי המשפט נחשפו בשנים האחרונות לריבוי מקרים של טענות לגניבת זרע, וככלל, המגמה הרווחת היא להטיל על הגבר אחריות לתוצאת המפגש המיני כפי שמוטלת על האישה. לא אחת נקבע בפסיקת בתי המשפט כי אחריותו של הגבר לנקוט באמצעים למניעת הריון, זהה לאחריות האישה. המגמה בפסיקת בתי המשפט הינה טובת הקטין שבא לעולם, אף אם הולדתו מקורה בגניבת זרע. בתי המשפט מייחסים חשיבות פחותה לאינטרסים של האב או האם בסיטואציה שנוצרה, ומשכך, הטענה לגניבת הזרע לא תפטור את האב מתשלום דמי המזונות לילד.

חיוב לערוך הפלה, האם אפשר?

לא אחת נשאלתי, האם ניתן לחייב אישה שהרתה לערוך הפלה? התשובה לשאלה זו הינה שלילית. לאישה אוטונומיה מלאה על גופה, ולא ניתן לחייבה לבצע הפסקת הריון, בין היתר לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. במאזן האינטרסים בין הרצון של הגבר להפסיק את ההריון לבין רצונה של האישה להמשיכו, גוברים רצונה של האישה והאוטונומיה על גופה.

שיהוי בהגשת תביעת אבהות ומזונות-

קיימים מקרים בהם רק בחלוף מס' שנים לאחר שנולד הילד, מוגשות תביעת אבהות ותביעת מזונות. מדובר במצב אבסורד בו הגבר כלל לא ידע על קיומו של הילד, וכרעם ביום בהיר נוחתת עליו הבשורה אשר משנה את חייו. לעיתים, הגבר כבר הקים משפחה משל עצמו. גם במקרים מסוג זה, וחרף השיהוי, תהיה טובת הקטין לנגד עיניו של בית המשפט אשר יטיל על האב תשלום דמי מזונות. במקרים מסוג זה, יוכל האב להגיש נגד האם תביעת נזיקין לקבלת פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו והוצאותיו הכספיות העתידיות, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך המאמר.

תביעת אבהות

במידה והגבר יטען כי אינו אביו של הילד, ניתן להגיש תביעת אבהות, במסגרתה יחייב בית המשפט את הגבר לבצע בדיקת רקמות לצורך הוכחת או שלילת האבהות. באם ממצאי בדיקת הרקמות יאמתו כי הגבר הינו אב הילד, אזי יקומו לילד כל הזכויות המשפטיות הנובעות מקשר ההורות. גבר שיסרב לבצע את בדיקת הרקמות מכל סיבה שהיא, יוכרז על ידי בית המשפט כאב הילד ויחויב בתשלום דמי מזונותיו.

מזונות הילד הקטין –

תביעה זו מוגשת על ידי האישה בשם הילד הקטין. טענות של גניבת זרע, מרמה, פיתוי וכד' לא יביאו לביטול תשלום דמי המזונות. נקודת המוצא של בתי המשפט היא כי הילד הקטין אינו אשם בנסיבות היוולדו, והחובה לזון את הילד ולדאוג לצרכיו ומחסורו הינה חובה על פי דין. במכלול השיקולים אותם בוחן בית המשפט, מונחת טובת הילד לנגד עיניו של השופט היושב בדין.

תביעת נזיקין המוגשת נגד האם לפיצוי האב במקרה של גניבת זרע–

בעבר, הוגשו לבתי המשפט תביעות נזיקין במסגרתן נטען כי הגבר לא רצה בילד, והולדת הילד בניגוד לרצונו גרמה לאב לנזקים כלכליים דוגמת תשלום דמי המזונות בהם יהיה עליו לשאת. משכך, נטען כי על האם לפצות את האב, לכל הפחות, במלוא סכום דמי המזונות בהם יהיה עליו לשאת. בנוסף, נטען כי על האם לפצות את האב בגין עגמת הנפש שנגרמה לו עת נכפה עליו קיומו של הילד בניגוד לרצונו, לרבות במקרים בהם דבר קיומו של הילד הוסתר מהאב ונודע לו רק בשלב מאוחר יותר לאחר הלידה.

רובן של תביעות אלה נדחו על ידי בתי המשפט, מן הטעם לפיו הכרה בתשלום הפיצוי כאמור, תגרום לפגיעה ישירה בילד הקטין, שכן למעשה הפיצוי שיוטל על האם יצא מהקופה הביתית המשמשת לסיפוק צרכי הילד.

לאחרונה, ניתן פסק דין שסטה ממגמה זו. עובדות המקרה נסובו סביב זוג אשר עמד להתגרש, ואשר לפני מתן הגט נפגשו לצורך קיום יחסים בניסיון להרות. הבעל טען כי היה בטוח שהדבר לא יצלח שכן במשך כל תקופת נישואיהם ניסו להביא ילד לעולם ללא הצלחה. במקרה האמור, האישה אספה ושמרה את הזרע של בעלה והשתמשה בו לביצוע הפריה חוץ גופית עם ביצית של תורמת זרה ללא ידיעתו. ההפריה צלחה ובסוף התהליך נולדה ילדה.

בית המשפט, בצעד תקדימי קבע כי האישה אכן ביצעה שימוש בזרע ללא ידיעת הגבר תוך הפרת חובת תום הלב וההגינות המגיעה עד כדי תרמית. עוד נקבע כי על האישה לפצות את הגבר באופן בו יהא עליה להשיב לו את תשלומי המזונות אותם ישלם לילדה וזאת לאחר שהילדה תהפוך לבגירה. למרות היותו של פסק הדין חריג, אנו רואים כי בית המשפט, במכלול השיקולים, שם לערך עליון את החובה להגן על הילדה תוך שקבע כי הפיצוי ישולם לאב רק לאחר שתהפוך לבגירה על מנת שלא תיפגע ולא תחסר.

בנוסף, נקבע כי על האישה לשלם לגבר פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו – כאשר נקבע שגם פיצוי זה ישולם רק לאחר שהילדה תהפוך לבגירה. אנו רואים כי בית המשפט החיל את דיני הנזיקין על דיני המשפחה והכיר למעשה בתביעת "גניבת הזרע" שהוגשה על ידי האב.

ראוי להביא מדבריו של בית המשפט כפי שנקבעו בפסק הדין:

"לכל אדם עומדת הזכות לנסות להביא צאצאים לעולם. יחד עם זאת, אף לאיש זכות, או למצער אינטרס מוגן, לבחור האם וכיצד, הוא מבקש להביא צאצאים לעולם. זכות או אינטרס אחרון זה נגזר מזכותו לפרטיות, אוטונומיה אישית ובחירה חופשית...ככל שתהא מובנית וחשובה כמיהת האישה לילד, אין היא מקנה לה את הזכות לרמוס ברגל גסה את זכויות האיש ולהשתמש בזרעו, חרף רצונו, לשם הבאת ילד לעולם, בדרך לה התנגד".

הננו רואים אם כן, כי בצעד חריג ובשונה מהמגמה בפסיקות בתי המשפט עד כה, קיבל בית המשפט תביעת נזיקין אשר הוגשה נגד האם, אך יש לשים לב שבמקרה הנדון דובר בנסיבות ספציפיות וחריגות.

לסיכום –

ראינו כי בית המשפט יבחן בראש ובראשונה את טובת הילד הקטין וידאג כי לא יחסר. נסיבות הולדת הקטין הינן שוליות ולא ילקחו בחשבון לעניין פסיקת דמי המזונות. אב הקטין יחויב בתשלום דמי מזונות גם אם יטען ל"גניבת זרע" ואפילו אם טענתו זו תוכח על ידו. במקרים חריגים ביותר, יטה בית המשפט לקבל תביעת נזיקין של האב ולהורות כי האם תפצה את האב בגין ההוצאות הכספיות שנגרמו לו, תוך הקפדה שתשלום הפיצוי שיבוצע על ידי האם לא יפגע בצרכיו של הקטין.

המאמר נכתב ע"י עו"ד נטע כהן – כל הזכויות שמורות. המאמר אינו מהווה יעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.